"רואה איך הפחד הופך לשינאה, ואנשים שיכורים מכוח ולא מאהבה"  כך כותבת מיכלי שלי בשיר החדש שלה...

כן אז כמו שכבר הנתם אני כאן עם מיכלי שלי יושבת ומתייבשת בזמן שהיא מנגנת כל מיני "איי איי איי" למינהם... אךךך מיכלי שלי את אחת האנשים... ה.... מוזרים שהכרתי... חחחחחחחחחחחחחח

טוב אז האמת שמזמן לא עידכנתי פה ושום פוסט לא יצא לאור כבר הרבה זמן...וקצת קשה להתרכז בזמן שמיכל ממשיכה לנגן ולשהק.. חחחחחחח.

אבל אני אנסה לזכור את הכל...

הכל אפשר לחשוב מה כבר היה מאז... מאז... לא זוכרת (מאז שעדכנתי)...

בכל אופן...

עוד חודש אני מתגייסת ... חודש וכמה ימים.. רציתי לכתוב סוף סוף כמו תמיד אבל אני פשוט לא יודעת עד כמה אני רוצה את זה עכשיו עם החופש והטוב שיש לי בחיים...

ללא הריבים עם ההורים.. בלי עבודה (כן כן נשארתי מובטלת.. מבחירה או לא מחירה העיקר שאני בחופש ויש לי זמן לעצמי..) עם אהבה מטורפת (זה מה שאני מרגישה כרגע.. בלי ספקות סלי לבולים ומחשות על מה יהיה אם ומה יהיה אם...) פשוט מושלם...

אז פתאום ללכת ולתת שנתיים מהאושר שלי למדינה ולהקפי הכל ניראה לי מעשה מטורף לחלוטין...

אבל מצד שני כל כך חיכיתי לצבא שאין מצב שאני מבטלת את זה... שאני נותנת לזה לחמוק  ממני... עם כזה תפקיד וכזה שירות.... חוץ מזה שזו הזדמנות מצויינת להכיר אנשים חדשים.. מקומות חדשים.. להנות מדברים חדשים לנסות דברים חדשים שלא ניסיתי ולעסוק בדברם חדשים שעוד לא יצא לי להכיר....
אז אולי זה לא טירוף כמו שזה ניראה...

ואולי כן?!

טוב הינה מתחיל פיצול האישיות המציק ההוא ונימאס לי מזה אז נעביר נושא...

אני.. כן כן אני נרשמתי לחדר כושר יחד עם הדרית... ועשיתי אימון ראשון שבוע שעבר (יום שלישי) והיה "מוי כיף"... כל''ז כל כך הרה זמן לא עשיתי ספורט.. ספורט רציני לא כמו הספורט שאני רגילה לעשות בכל יום (לשבת על הספה וללחוץ על כפתורי השלט ואז כשאני כר ממש מרגישה שהתייעפתי ואני צריכה עוד משהו קטן אחד אני הולכת את כללל הדרך לחדר שלי ומקליה ל המחשב...)

בכל אופן יום ראשון (מחר) אני מתחילה את האימונים באופן רצוף כדי להגיע חטובה ועם כושר לצבא.... נחמד לא?! ברור שכן!!!!

טוב יאלללה חבר'ה מיכלי מתחננת להנשמה וחמצן (הסיגריות המסריחות שלה של הזקנים שמעשנים עד הפילטר) אז נצא "לנשום אויר צח" ונחזור מיד אבל לא לבלוג... כי...

ככה!

צ'או..

תגיבו....