הייי ממצב???
חופש... נהנים? אני מקווה שכן, כי אמ.. חופש כאילו חח
לא יודעת מה אתכם אבל לי הוא עובר מהר מידיי ואני מרגישה שאני פשוט מפספסת את זה,
כאילו החופש הבא יהיה עוד הרבה זמן ואני כולי יושבת בבית ולא עושהכלום, אז חבללל!
טוב נשאר עוד שבוע אז אני אשאר אופטימית, ואנסה למצוא משהו לעשות, חוץ מלשבת בבית ולהיות לילות שלמים במחשב
(כי מה הקטע ללכת לישון ב5 ולדעת שבזבזת את הזמן על ישיבה בבית?! [אני פשוט לא נירדמת%^&%&]) 
בכל אופן, כבר הרבה זמן תכננתי ליסוע לת"א, ולא לא בשביל לאכול סושי/לשתות אייס קפה עם סיגריה בגלל של העזריאלי כהרגלי, אלאבשביל לקנות בגדים,
ומתנות למס' אנשים שאני רואה כל יום, או כמעט כל יום, ואני יודעת שעוד לא קניתי להם מתנה ליומולדת? זה משגע אותי תותיים.
תכננתי ליסוע עם אמא שלי כבר הרבה זמן, כי לא רציתי לקנות לה סתם איזה משהו ולהיפטר מזה, אני לא אוהבת לעשות העיקר שקניתי וזהו ניגמר, ממש לא, זה פשוט לא אני, כרגיל או הכל או כלום (אני מניחה שזה לא ממש טוב תמיד).
התעוררתי בבצקר, כמובןןן שהמשכתי לישון אחרי השעון המעורר, מה שגרם לי להיסטריה קלה, אבל סבבה גם אמא שלי התארגנה לאט,
מה שהיה עצוב בענייני הזמן הוא שהכל היה אפר לעשות הרבה יותר מהר עם ה"שותפות שלי לנסיעה" היו קצת יותר בכושר.
בכל מקרה, אני כולי קמה מודעת לעובדה שכדאי לי למהר כי צריך לצאת לרכבת מוקדם מתמיד, הרי עם מי אני הולכת?! חח
ואז אני קולטת את אחותי כולה מתארגנת ומחטת בארון, התברר שגם היא נוסעת איתנו. כעסתי. אחותי קרציה!
אמרתי לאמא שלי שזה לא בסדר בלה בלה כי היא תתלונן, תתעייף מהר, תלך לעט ותעצבן כל הדרך-קרצייייה!
בתור פיתרון אמא שלי הזהירה אותה כביכול שהיא צריכה להיות מוכנה להרבה הליכה, הלו סיבוב קניות עם דיאנה זה לא קל בכלל, ושצפוי שהיא תתעייף אז שלא תעשה בעיות ולא תתלונן.
היא הסכימה, סבבה חשבנו הכל טוב.
בסופו של דבר לא היה, היא עיצבנה לא רק אותי, אלא גם את אמא שלי, היא התעייפה עוד לפני שהספקנו להגיע לעזריאלי בכלל, ואני כולי רציתי לדיזינגוף.
למי איכפת, רמית לבוא? אמרת שלא תתלונני למרות שהוזהרת שהולכים וזה משהו שאת לא מתה עליו? יופי.. עכשיו תעשי מה שאומרים לך.
קיצר, עשינו מהר סיבוב בעזריאלי,לא מצאנו שום דבר שרציתי, לא את המתנות ולא שומדבר בשבילי, מה שהדאיג אותי פחות כי עד שלא קניתי את המתנות לכולם לא נירגעתי ואפילו לא הסתכלתי על שומדבר שהיה קשור אליי.
אמא שלי רק רצתה שנעשה את הדבר הזה לפלאפון/מחזיק מפתחות, ההוא שזה חתיכת ברזל קטנה כזאת עם חריטה של התמונה, אז עשינו של שלושתינו, אמא באמצע, אחותי יצאה עם פרצוף ענקי ואני עם חיוך מאושר תותים, אז סבבה חח
רק איזה קקות, כניראה ניגמרו במכונה החוטים הקטנים האלה ויצאה רק החריטה אז אני אצתרך לאלטר איזה משהו לאמא, כן היא אמרה שהיא תיקח את זה.
אחרי זה סחבתי איתן, מסכנות שכאלה, לדיזינגוף, באמת שהתכוונו ללכת לטייל וכאלה גם, אבל ניתקענו בסנטר וזהו.
ניראה לי נפלנו על איזה מפגש קטן, או שזה סתם חופש, והיו שם מלא פריקית קטנים שרובם הגיעו אפילו לי עד הפופיק,, או במקרה היותר טוב בשבילם עד הציצי השופע שלי.
אמא שלי הייתה כולה בשוק טוטאלי, הם היו הרבה ולא היה מקום לזוז, מובו שזה לא משהו שיעצור אותי, אז יצא ככה שכל שניה הייתי צריכה לבדוק איפה הילדות האבודות שלי, ואני קולטת שהן נורא רחוקות מאחורי נאבקות בחבורה של ילדים לבושים בשחור שמקשים על המעבר.
מובן שאני ניצלתי את זה בשביל להראות לה עגילים של כמעט כל אחד מהם בשביל להדגים לה ולהראות כמה אני לאאא מחוררת כמו שהיא מתארת איתי!
אפילו כמעט עשיתי עגיל בשיא הספונטאניות, ההתלבטת הייתה בין רוק, גבה או מדונה. עכשיו, גבה.. העניין של הצלקת נורא מציק לי, עם כל הכבוד זה הפרצוף שלי ואני עוד אשקול את העניין, מדונה... לא יודעת איכשהו ניראה לי לא בשבילי אין לי מושג למה, ורוק.. קשה לגוף שלי עם עגילים סחוסיים אז דיי להתעללות.
נחזור לענייניי, הייתי צריכה לקנות מתנה ליאנצ'יק ולאמא, לאחותי כבר עשיתי מתנה, היידד
(מימנתי לה עגיל באוזן, מחט, טיטאניום עניינים, עכשיו אני רק מחכה שיחלים סופית, שתחליף עגיל ואני זוכה בעגיל פרסה כסוף-אפרפר חמודי שכזה 
).
הקיצר, קניתי מה שרציתי, אני מאוד מקווה שכולם מרוצים לפחות כמוני חחח.
מילאתי לאמא שלי את המלתחה טוב טוב ( אה כן גם באותה חנות כשהיא קנתה, הלכתי למדוד איזה מכנס ואז כשניסיתי לפתוח את החגורה שלי, דפקתי ציפורן אחת שלי,
כאב ואז הייתי עסוקה בלשבת מול אמא שלי על כיסא להוציא את הציפורן המודבקת טוב טוב [כאב קצת], העיקר קצת יותר נוח לי להקליד עכשיו חח, ובין לבין לקבוע מה עדיף לקחת כי אני לא מרשה לאמא שלי לבחור בעצמה, מה לעשות, העיקר שאני מודדת אני חייבת להתייעץ איתה, איזה מעוותת אני)
אחרי זה התפנה קצת זמן אליי, בסופו של דבר קניתי לעצמי ג'קט נחמד כזה ומעיל ארון רק שאיתו אני עד צריכה ללכת לתופרת כי יש לי הערות והפעם על הצורה, כרגיל.
כשקניתי את המעיל או איך שלא קוראים לזה... (העיקר ארוך ואחריי שיפוציי דיאנה עם עזרת תופרת, מושלם) המוכרת כולה התלהבה, הוא שחור אז היא הביאה לי צעיף אפרפר כזה וכובע נורא חמוד,
כולה התלהבה והתחילה להגיד איזה חמודה אני וזה ושאני לא מתאימה למראה הישראלי חחח (כמה מפתיע, גם ככה מאז ומתמיד אומרים שאני רוסיה)... אך.. אני אוהבת קניות חח.
(בזמן הזה אחותי ישבה על הספה עם עיניים אדומות מלאות דמעות עייפות וכעס ואמא שלי לידה הרוגה לחלוטין, עם נעל שניקרעה לה, מה שהיה סיבה שהיא תיקנה לעצמה נעל חחח).
אחרי זה נסחבנו בחזרה לעזריאלי, לאחותי מתנה ליומלדת הקרב ובא שלה (יומיים אחרי, נו בהפרש של כמה שנים כמובן), עגילים פיצים כאלה לאוזניים, שיהיה לחור הדנדש כשיחלים, מתנה של סבתא יוצא.
וזהו.. חזרנו לנו הביתה, אחותי כולה עצבנית, כל הדרך רק דיברה ודיברה על כמה אני חולת נפש שרק מתרוצת מהר בין חנויות והיא ממש לא מבינה איך אפשר לבזבז ככה יום שלם.
נו יופי לך את שונה ממני? שיהיה לך בכיף, רק סמי ת'פה, אל תבואי איתי יותר(אמרתי לךךךךך, להישאר בבית!) ועזבי אותי בשקט.
וואי ממש חפרתי
, סוריייי חח
,
אז אני אמשיך להישתעמם לי פה עם עצמי, מוזמנים לכתוב איזה משהו, כי עד כמה שאני עייפה.. אני מה זה לא הולכת לישון,
אני פשוט לאמסוגלת לישון בשעות האלה... באסה!
פשוט כי אני לא מצליחה להירדם!
תשובות לשאלון השבועי
האם אי פעם נרדמת בשיעור בבי"ס?
איך לא?! דיאנה משתעממת=דיאנה רדומה/ישנה
פעם נרדמת באמצע סרט\הצגה\תוכנית טלויזיה?
ברור.
מה היה המקום הכי מוזר בו ישנת?
אמ. לא ניראה לי שזה ממש מוזר, אבל ספסל.
פעם נרדמת והפסדת אירוע חשוב במיוחד?
אמ.. לא יודעת, לא זוכרת.
האם לעיתים את מתקשה להירדם?
למה מה אני עושה כל החופש?!
מה עוזר לך ברגעים כאלה?
להמשיך לא לישון, עד שאני גמורה,
ממש חבל עליי כי אם הייתי עושה משהו חוץ מלשבת בטח הייתי ישנה נורמלי יותר.
מהו החלום הכי מטורף שאי פעם חלמת?
קשה להסביר אותו כי הוא מלא בםרטים, אבל חלק ממנו זה שעפתי בתוך מעלית שנפלה.
היו עוד פרטים אבל אין לי כוח לכתוב אותם, אבל זה היה מםחיד וכשהתעוררתי הייתי כבר עם דמעות והמשכתילבכות כשהייתי ערב :S
פעם חלמת חלום נבואי?
לא ניראה לי, או שאולי בעצם.. אבל אין ליח כוח להסביר.
מהו משך הזמן הארוך ביותר בו לא ישנת?
לא יודעת.. יומיים אולי כמעט שלושה.. ככה, אבל זהו.
ולסיום, האם את אוהבת לישון?
כן, רק חבל שזה לא תמיד מצליח לאחרונה.
לילה טוב.דיאן 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
DianA____*
