הם מזלזלים בה. היא רגילה.
היא מזלזלת בעצמה, דוחה, מגעילה.
היא לא מצפה מהם שיצפו ממנה.
היא כבר לא מתאכזבת כשמתאכזבים ממנה.
אליהם את כבר רגילה, ילדה.
תראי איך את מתענגת על כל ליטוף או מילה...
הם מזלזלים בה. אליהם רגילה.
וכמה שהיא מחוסנת מחוסר הציפיות שלהם,
ככה היא יותר נשברת כשזה בא מכם.
אל תדאגי ילדה, שלחתי לך פיה.
והיא תדאג לך. היא תשמור. היא תגונן.
היא תסלק את כל מי שיצחק עלייך,
היא תכה את כל מי שיוציא החוצה את דמעותייך.
אל תדאגי ילדה, שלחתי לך פיה.
והיא עומדת שם, מניחה עלייך יד.
את והיא מול כולם.
היא לא צריכה את מי שגורם לה להרגיש קטנה,
וזה לא משנה מה גודלו אל מול גודלה.
מספיק לה אלו שעושים לה טוב,
אז היא והפיה נוזפות בכל מי שגורם לה לכאוב.
אל תדאגי ילדה. אני פה, מחזיקה את ידייך,
עוזרת לך לצעוק על כל מי שנותן לך להרגיש שהוא מעלייך:
"אני מספיק טובה. אני מספיק טובה.
אני מספיק טובה.
אני מספיק.."