I'm swimming in the smoke of bridges I have burned

הנה שוב ההבנה הזאת, שמגיעה מדיי פעם ונשכחת כל פעם מחדש. שכבר הגיע הזמן לשים את הכל מאחורי ולהתחיל דף חדש, ולא לבן.דף צבעוני ומקושקש עם כל הצבעים חוץ מלבן.

אני לא יכולה להתעלם מכל מה שקרה בעבר, אבל באמת שהגיע הזמן להפסיק להתעסק בזה בהווה.

לשים חיוך על הפנים שלי, ולהשאיר אותו שם. כי פאק, התקופה הזאת לא הולכת לחזור!

אני יכולה לעשות שטויות ואני יכולה גם לנסות לשחק אותה מבוגרת, ולעשות מה שבא לי מתי שבא לי ואיך שבא לי ואפילו לכתוב בא לי כמה שבא לי.

להתחיל לשמוח מהדברים הקטנים, ולהבין שגם אם קשה זה לגיטימי, כי ככה החיים וצריך להתמודד. גם אם השנה הבאה הולכת להיות מפלצתית אני פאקינג הולכת לעבור אותה, ולהיות הכי מאושרת שיש.

תזכורת קטנה לעצמי - להיכנס לפוסט הזה כל פעם שהחיוך מתחיל להתקלף מהפנים.