"
תגידי לי-את
האם בין כל ענני הסתיו
אפשר למצוא את מה שכבר אבד?
תגידי לי-את
כשעלה נושר, מה הוא אומר?
ומה העץ,
מה הוא מרגיש?
את יודעת ליאת,
כשאווירון ממריא ומתרחק מאיתנו,
האם הדרך, האם היא כבר ברורה לו?
אז גלי לי, ליאת,
כשהשמש זורחת
לאן את בורחת, לאן?
וכשהחורף מגיע
למי הוא מודיע, למי?
שעוד מעט ירד קצת גשם,
עוד קצת.
תגידי לי-את,
איך נראים הדברים מהאופק
כשהם לא ממבטי?
תגידי לי-את,
האם האנשים נראים כמו ילדים פה?
והימים, מה הם אומרים?
את יודעת, ליאת,
כשאווירון ממריא ומתרחק מאיתנו
האם הדרך, האם היא כבר ברורה לו?
אז גלי לי, ליאת,
כשהשמש זורחת
לאן את בורחת, לאן?
וכשהחורף מגיע
למי הוא מודיע, למי?
וכשהערב יורד
והשמש שוקעת
לאן את בורחת, לאן?
והחורף מגיע,
את מי זה מרגיע? את מי?
שעוד מעט ירד קצת גשם,
עוד קצת.
"
כבר 7 וחצי חודשים עברו מאז שראיתי אותך בפעם הראשונה, ליאת.
ככה את טוענת,
אני נוטה להאמין לך,
אבל כל כך מתביישת בעצמי,
כל כך דפוק מה שקורה אצלי.
אני מאוהבת בך,
מבלי שהיינו בזוגיות,
רק נשיקה.
וזה לא משנה באמת מה שהיה בינינו,
התאהבתי בך ממבט ראשון,
את לימדת אותי שהמושג הזה אמיתי,
אני חיה וחווה אותו.
אני אוהבת אותך.

love at first sight.