ואו אחרי חודשים שאני אל נוגעת בבלוג הזה, 2 פוסטים ביום אחד, פלא .בכל מקרה, הנה אני בכיתה יב בסוף השנה (בשבילי לפחות) ורק עכשיו אני מבינה שאחרי החופש הגדול אני לא אחזור יותר לכיתה..
כאילו היום נזכתרי בזה, כמה היה קשה לחזור לשגרת בצפר המשעממת בתחית שנה אחרי חופש מדהים, ואז נזכרתי..
לא יהיה לי את זה יותר.. השנה זה הכל בפםע האחרונה, פורים בבצפר בין היתר.
כשאני מתרגשת ממה שהולך לבוא ואני סופרת את הימים שיגמרו אני שוכחת לעיתים שזה הימים האחרונים שלי פה, אחרי זה צבא ואז חיים.
זה יהיה כלכך מוזר לא להיות בבצפר, אני מתה לדעת את זה ההרגשה וגם מפחדת בו זמנית.. אבל כמו תמדי הזמן יעשה את שלו.
די נמאס לי מבצפר, מהשגרהה המשעממת הזאת, מזה שאני מכריחה את עצמי לקום ליום שגרתי ומשעמם רק כדי שלא יהיו לי יותר חיסורים,
בכל זאת אחרי פסח מסיימים ללמוד. נשאר רק עוד קצת "לסבול", עם כמה שאני רוצה לסיים עם זה אני די מפחדת האמת.
אבל בכל זאת, כל שבוע אני סופרת את הימים בשבוע המשעמם הזה כדי להגיע לסופש כשאהובי חוזר, במקום למלא את השבע הזה ולהנות ממה שנשאר.
אני חייבת להתאפס, להנות ממה שיש , ממה שנשאר, להתבטל יהיה לי מספיק זמן עד הצבא.
שלא נדבר על זה שבינתיים יש כמה דברים מאוד נחמדים שאני מחכה להם:
פורים - החג האהוב עלי והשנה כל שבה מתחפשת ביחד לתחפושת מדהימה, הולך להיות שווה :)
בוםבמלה- והפעם גם אהובי בה וכל החברות שלי מה יותר טוב מזה?
הרגילה של דני - בדיוק בשבוע הראשון של פסח, פשוט שבוע חופשה עם אהובי! חלווםם
ואחרון חביב (לבינתיים..) אמריקה - 16 יום של טיולים מסביב למדינה המדהימה הזאת שכוללים 4 ימים של הפלגה למקסיקו על אונייה פנסיון מלא של 16 קומות :)
פאק איזה שווה. אבל עם כל הטיול המושלם הזה אתה תחסר לי כלכך ואני לא רוצה לחשוב על לעזוב אותך בכלל..
אבל שוב, הזמן יעשה את שלו. חוץ מזה ששום דבר לא ישבור אותנו, אם הצלחנו להתגבר על הצבא הכל קטן עלינו :)
אז זהו, החפירה נגמרה.. דווקא די נחמד פה, אולי אני אחזור יותר (:
לילה טוב שובבים שערים בשעה כזאת ולהייתת'.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
