היפ. בדרכים

קראתי שיש פרוייקט חדש בביצה.  לכל בלוג יש שם.  ואם כבר ביצה, ואם כבר סיפרתי פה מי אני, אז אולי הגיע הזמן לספר מאיפה באתי.

אז למה היפ.נונימוס?

נולדתי לפני 35 שנים.  לאבא בלונדיני ואמא כּושית, (במילרע).  בפוליטיקלי קורקטלי אני נחשב אפרו-פולני.  בן זכר ראשון לשבט מובוטו שבאפריקה, אחרי 24 בנות, (עד מאה ועשרים, אבל אף אחד לא שאל אותי).  החגיגות נמשכו שבוע.  האגדות מספרות שהיין נשפך כמים, ונשים חשופות חזה רקדו מסביב לעריסה שלי.  לא מיצמצתי במשך יומיים שלמים, כדי לא לפספס כלום.  אולי זו הסיבה שכיום אני רואה מטושטש.  באותם הימים, מסביב למדורה, ניתן לי שם החיבה שמלווה אותי עד היום - מובוטו סה סה סה-כהן.  הייתי ילד סקרן.  אהבתי לטייל ביערות, לקטוף פרחים, לטפס על העצים, להציץ לבחורות שהתרחצו באגם.  בקיצור, כמו כל ילד נורמלי.  אבל בעצם זה לא קשור לפה.

מאבא ירשתי את העיניים הכחולות ושם המשפחה.  מאמא את האפרו.  ואת הגמישות במותניים.  אותה גמישות שהביאה אותי בגיל 18, לעמוד על דוכן המנצחים באליפות אפריקה להולה הופ, (זה לא אני בתמונה, זוהי אילוסטרציה, למי שתהה).  הייתי גאוות השבט.  נשים מלמלו את שמי בלילות חשוכים.  ציידים לחשו את שמי לפני הציד.  אבל בעצם גם זה לא קשור לפה.

אז למה היפ.נונימוס?

את האמת?  כי זה נשמע הרבה יותר סקסי ממובוטו סה סה סה-כהן.

ואם כבר סיפרתי מי אני, ואם כבר סיפרתי מאיפה באתי, אז אולי פעם אדע לאן אני הולך.