בזמן האחרון אני אוהב לצלם. התגלגלה אלי מצלמה ישנה ששכבה באחת המגירות וחיכתה שמישהו ימצא בה שימוש. מאז אנחנו לא נפרדים.
אני אוהב בעיקר צילומי מאקרו, שכמו מקפיאים את הזמן ומגלים עולם חדש. קשה לפספס איתם, כל זמן שהידיים עוד לא רועדות כמובן.
פריחה של דשא, (או שלא).
'דע לך שכל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד משלו / דע לך שכל עשב ועשב יש לו נגינה מיוחדת משלו / ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה'
(שירת העשבים).