זה נגמר בקול ענות חלשה.
זה נגמר באופן סופי.
זה נגמר.
ובמפתיע לא כל כך רע לי.
סגרנו את השערים.
הרמנו את הגשרים.
מחקנו את הקשרים.
ובמפתיע לא כל כך כואב לי.
אולי זה יבוא בערב, ואולי זה עוד ידפוק בדלתות הלב,
אבל לא עכשיו. אני מקווה שלתמיד לא.
ואלייך, שאת כבר לא קוראת פה יותר, הייתי רק רוצה לדעת
באיזה כישוף השתמשת, במה צרבת לי את הלב,
מאיזו דלת נכנסת, ואיך ריחפת מעל כל החומות,
נעמת לי, וייסרת אותי אהובה,
היית דבורה וגם צרעה,
היי שלום אהובה.
שלום.
והפעם חלון התגובות חסום. אלה רק אני והיא. בפעם האחרונה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
