שלך לנצח

פרק הבא פיצוי מבטיחה ! (: ...

יואב: " נטלי, אני יודעת שיש מצב שאת לא תתעוררי אבל אומרים שיש אנשים ששומעים. אני מקווה שאת מן האנשים האלה. אני רוצה להגיד לך ש... ש.. אני.. אוהב אותך.. " אמר בחשש בהתחלה.
ואז חייך וחזר על דבריו: " אני - אוהב - אותך! - בחיים שלי לא הרגשתי ככה למישהי " אמרה.
הוא סגר את עיניו ונתן לה נשיקה קטנה בפה. באותו רגע הוא הרגיש משהו קסום, כאילו היא נשקה לו בחזרה. הוא פתח את עיניו, וראה את עינייה הירוקות.

פרק 14

שירה
חזרתי מהשיעור בלט, ועליתי במדרגות לבית, הכנסתי את המפתח וסובבתי את המנעול ונכנסתי הביתה.
שמתי את התיק בכניסה והלכתי לבדוק מה יש לאכול.
שוב פעם אמא לא הייתה בבית, כרגיל :/ ואבא כהרגלו גם...
עליתי למעלה ושמת יבדרך את התיק, וירדתי למטה, החלטתי להכין לי ולניצן ספגטי ברוטב אדום ושניצל של מאמא עוף.
עליתי לחדר למעלה לכיוןן החדר של ניצן ודפקתי על דלתה.
" כן " נשמע קולה השקט מאחורי הדלת, בתוך החדר.
פתחתי בשקט וראיתי אותה שוכבת על המיטה בוהה בתיקרה ושומעת שירים שקטים מהמחשב.
" קוצן.. " אמרתי בשקט והתיישבתי על המיטה ליידה.
היא הסתכלה עליי עם העיינים וחזרה להסתכל על התקרה, הלבנה והישנה.
התקרבתי אלייה יותר, והתחלתי ללטף את פנייה ושיערה הבלונדיני - שתני, תוך כמה דקות ראיתי שקשה לה, היא רוצה לספר אבל לא יודעת מה...
הלכתי לשירותים והבאתי נייר טואלט, וכוס מים, והתיישבתי חזרה על מיטתה והפעם מולה.
" מה קרה? " שאלתי בשקט מצפה לתשובה.
היא התרומה והתיישבה מולי. החזקתי לה את הידיים והיא התחילה לספר לי..
" זה איתי " אמרה.
איתי היה חבר של ניצן, היא אהבה אותו, בחיים לא ראיתי אותה ככה.
הוא היה איתה בכיתה, ולפני כמה זמן היא גילתה שהוא מעשן.
היא כעסה עליו והם רבו, והוא אמר שהוא יינסה להיגמל.
' להגימל ' הוא לא כזה גדול הוא סך הכל בן 13 כיתה ז', וכבר הוא ' מתמכר ' לזה?...
אבל בכל מקרה, היא כעסה והיא לא רצתה להיפרד ממנו או משהו כזה, אבל היא לא יכלה להיות איתו.
היא פשוט לא סבלה שאנשים במעשנים בגיל הזה ייתקרבו אלייה.
היא תמיד אמרה שהיא תתקרב למישהו שמעשן רק בכיתה ט' - י' ומעלה.
אבל היא לא יידעה שהחבר שלה יהיה אחד מאלה.
היא לא ידעה מה לעשות, ובסוף נפרדה ממנו. היא בכתה, והיא סיפרה לי שהוא אמר לה שהוא במילא לא אהב אותה, או סתם היה איתה כי הוא ריחם עלייה שהיא אוהבת אותו.
היא בכתה, והרבה. אני וניצן מספרות אחת לשנייה הכל, החלטתי שאנחנו עכשיו שוכחות מהאיתי המפגר הזה, אם הוא לא רוצה אותה לא צריך, הוא מפסיד, הפסד שלו.
יירדנו למטה והתחלנו להכין אוכל, אכלנו. פנקייק עם סירופ מייפל וגלידה. (:
וסיפרתי לה על זה שיש לי חבר, שניר. והוא השכן שלנו במקרה.
ויש לו אח נראה לי בגיל שלך פחות או יותר, והיא חייבת להכיר אותו. (:
אחר כך הלכתי להתרחץ ואחריי היא הלכה, והיא לא רצתה לישון הלילה לבד במיטה שלה ובחדרה, אז היא באה לישון אצלי במיטה.
בקשר לשניר לא דיברתי איתו בסוף, והוא לא התקשר אפילו :/

........
" אמא ! " צעקה ....... .
" כן? " עלתה מהר לחדרה.
" אין אני לא יכולה להישאר פה יותר, אני הולכת לבקר אותה ! " אמרה.
" אני.. אני.. לא חושבת שזה רעיון כל כך טוב, את הרבה זמן לא היית בחוץ ואת עוד לא כל כך בסדר מכל המקרה הזה, נראה ליי כדאי שקודם תחזרי לעצמך ואז תלכי.. " אמרה אימה.
" לא ! אני הולכת.. " אמרה.
" טוב, את יודעת מה? , בואי נעשה הסכם " אמרה.
" נו.. " חיכתה לדברייה.
" תלכי להתרחץ, תתלבשי נורמלי, כמו פעם. תשימי בושם תחצחי שיניים, תפתחי את החלון תאווררי את החדר. ותירדי למטה לאכול ארוחת בוקר נורמלית, ונלך.. " אמרה.
" טוב.. :Q " אמרה ...... ועשתה כדבריה.

נטלי - בביה"ח
" נטלי ?! " נבהל יואב והתרחק מהר.
היא לא ייכלה לזוז ולדבר, היא רק ייכלה לעשות הבעות פנים ולראות עם העיניים, ולשמוע.
הוא התקרב אלייה טיפה, והיא נזלה לה דמעה מהעיין, הוא ניגב לה את הדמעה ואמר לה בשקט באוזן :
" אל תדאגי, נעבור את זה, ביחד. "



תגובות! (: סורי שקצר ! (:.. 3>