לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

SKY are border


אנשים רגישים הם לא בהכרח חלשים,בעוד שהחזקים לבסוף מתגלים כטיפשים.

כינוי: 

בת: 31

ICQ: 336927698 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2009    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2009

אופוריה שלמה


והנה אני כותבת לכם שוב,וכרגיל היופי שבאתר הזה שכשאנו הבלוגרים כותבים לכם אנו לא יודעים מי אתם בכלל :)
אז אני אספר לכם שאני כותבת המון, אבל לא מפרסמת פה.
התחלתי לכתוב עכשיו יומן שהוא בעצם ניסיון להגעה לאופוריה שלמה, דבר שכל בני-האדם שואפים להגיע אליו
ובכן הספר עוד בשלבים ראשוניים והחלטתי לתת לכם טעימה מהפתיח שלו.

אם אתם מגיבים עם הקטע ,אני רק מבקשת שתיהיו אמיתיים ואל תסתירו דבר
חשובות לי הדעות האלו (אני מקווה שמישהו בכלל נכנס עדיין לכאן אחרי החצי שנה שהפסקתי לכתוב פה)


מה צריך בשביל ליהיות מאושר?


אומרים שבעת פעילות גופנית הגוף מפריש לדם הורמונים בשם אדרנלין וגלוקוגון שמעלים את מצב הרוח, אומרים שהשמש גם כן עושה את הקסם הזה ומעלה את החיוך על הפנים

וכשאנו חולים ,המחלה משפיעה על מצב רוחנו בהתאם.

אז צריך לחיות אורח חיים בריא כדי להרגיש מאושרים?



התשובה היא לא.


בעצם,כן


בעצם אין לדעת




אז מה הוא בעצם אושר?

אושר הוא בסך הכל רגש,המבטא את המצב הנפשי של האדם שמקורו מהנאה ומסיפוק.

אז מהיכן נקבל סיפוק? ממה נחווה הנאה אמיתית?

את מי בעצם אפשר לשאול את השאלות האלו בידיעה שלא נקבל את התשובה שכולם אומרים,


"אני לא יודע".


כבר שלושה ימים אני שוכבת במיטה ,לא יצאתי מהבית שלושה ימים לא פתחתי חלון בשביל לראות את השמיים או לחוש את השמש על פני ,

לא פרקתי אנרגיות ולא דיברתי עם אנשים שמעלים על פני חיוך.

ויודעים מה ? זה לא שאני לא מאושרת,זו פשוט תחושת הריקנות שלעולם לא עוזבת אותי.

בכל בוקר לקום ולראות את אותו מקום,לשתות את קפה הבוקר הקבוע שלי,לאכול את האוכל הקבוע,ללכת ברחוב הקבוע לומר שלום לשכנים הקבועים,לריב על אותן בעיות קבועות כל הזמן,

לחיות סביב אותן 24 שעות שחוזרות על עצמן, ואפילו לאהוב ולשנוא את אותם אנשים כל יום .


למה אנשים חיים עפ"י מסגרות או תכנונים שתוכננו ממזמן? ממה אנחנו בעצם מפחדים? מלעבור את הגבולות הקבועים? הרי אנחנו שונאים

אנחנו משועממים מהסביבה שלנו מההרגלים שלנו ואף מעצמנו, אבל בו-זמנית אוהבים את כל זה.





איזה בן אדם יאמר שאיננו אוהב את קפה הבוקר הקבוע שלו?


אבל עזבו את הקפה,

מה אעשה מחר? האם מחר השגרה תפרח לה והאושר יכנס לחיי? ואם הוא יכנס ולא יצא?


גם מקביעות האושר אשתעמם ?


נכתב על ידי , 6/8/2009 18:39  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





6,121

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmrs. shany אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על mrs. shany ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)