אני כל כך דואג לה, היא נעלמת לאט לאט ונשארת לא יותר מקליפה ריקה.
היא כבר לא אותה אחת שהכרתי וזה מפחיד.
אני מנסה כל כך לגעת בה לנסות להוציא אותה מהמצב הזה אבל כל פעם שאני שולח יד היא מסתכלת עליה במבט אדיש ולוקחת עוד כמה צעדים אחורה.
אני דואג לה וזה מפחיד אותי.
-
"I'm high on pills"
"כמה לקחת?"
"במצטבר? 7. 5 במכה ומקודם עוד 2."
-
זה גדל ל-8 אחר כך ואני לא יודע מה לעשות.
מהרבה אנשים, כבר לא אכפת לי, אבל אני פוחד עליה.
הלילה, בכיתי מחוסר אונים, אני לא יכול לעזור.
מתוסכל.