אז מכירים את התחושה הזו כאילו מתחמקים מכם או מסננים אתכם למרות שאתם יודעים שלא מתחמקים או מסננים אתכם.

וגם אם כן אתם לא כועסים או משהו, אתם מתחילים לחשוב מה אתם עשיתם שגרם להתנהגות הזו מהצד השני.

אז אני מקבל את התחושה הזו וממספר אנשים שונים ככה שזה לא הגיוני שכולם מסננים אותי אבל זו התחושה שלי.

אני פשוט צריך לחיות איתה כי אין לי איך לשנות אותה אלא רק להאמין בזה שהם לא מסננים.

האמת היא שאני משתגע מהרגשות שלי.

כי אני מתחיל להרגיש גם לקסם וגם לקאיוקי וזה לא מסתדר לי בראש!

ולשתיהן יש חבר אינעל העולם!

נדפקתי...

דופק את הראש בקיר.

יאללה לסדר את הארון לבגדי חורף ויותר מאוחר לצאת לחפש עבודה.

גם רבתי עם אמא שלי אתמול וזה הגיע למצב שהיא עומדת להכות אותי ואני צועק עליה "תכי, תכי! זה רק יתן לי לגיטימציה חוקית להחזיר!"

סיפור ארוך שממש אין לי כוח אליו.

סלפי לילי: