אני בדרך כלל לא עושה דברים כאלו אבל הסיפור הזה ממש נגע לי ללב וזה אדם שאני מכיר אישית.

אני בעד שתשתפו את הסיפור ותעזרו במה שאתם יכולים:

בבקשה תשתפו שיגיע לאיפה שרק ניתן.
פעולה קטנה ופשוטה.
תעזרו לילד לגדול עם אביו.

כידוע לרבים ממכריי אני אסיר משוחרר כבר טיפה יותר משנה, אך דבר שידוע למעטים בלבד זה הסיפור האמיתי והמלא וכל המאבק הבלתי פוסק נגד הממשלה שלא מתייחסת אליי ואם בני אשר כבר 7 חודשים לא נותנת לי לראות את הבן שלי וכבר חודש לא נותנת לי אפילו לדבר איתו בטלפון ובכך גורמת לניתוק קשר חמור ביותר בין ילד לאביו.
אני מבקש מכולם, בבקשה תשתפו את הסיפור המלא.
אני פה הולך לספר לכם הכל ומקווה שזה יגרום לממשלה להתפכח ולתת לי סוף סוף לראות את הבן שלי.
הכל התחיל כ8 חודשים לאחר לידת בני.
אימו, הייתה בדיכאון אחריי לידה.יום אחד בו חזרתי מהעבודה, פתחתי את הדלת וראיתי אותה עם כרית מעל פניו של הבן שלי, מנסה לחנוק אותו למוות.
איבדתי את העשתונות, כמו שסביר להניח שכל בן אדם נורמלי היה מאבד בראייתו את אם בנו מנסה להרוג אותו.
העגלה הייתה ליד הדלת, מעצבים הרמתי אותה וזרקתי על הרצפה.
כן, איבדתי בהתחלה את השליטה על עצמי ולא חשבתי בהיגיון.
זרקתי מספר דברים על הרצפה ואז אמרתי לה שהכל נגמר אני הולך למשטרה.
היא צעקה לעברי שאני לא מסוגל לעשות זאת כי אני אוהב אותה, התעלמתי ויצאתי מהדלת.
כאשר יצאתי והעצבים התחילו להרגע, האהבה סינוורה אותי והחלטתי לחזור הבייתה ולראות איך נוכל לטפל יחדיו בבעיה, אך היא כבר יצאה מהבית ולקחה איתה את הפלאפון והמפתחות שלי.
לא ידעתי מה לעשות, נלחצתי, פחדתי שהיא תנסה לפגוע בעצמה או בבן שלנו.
אחותי בדיוק הגיעה וממנה חייגתי אל אמי (אשר בעלת גן ילדים) וגיליתי שהיא השאירה את הבן שלי אצלה והלכה.
לאחר הלידה היא ניסתה להתאבד מספר פעמים ופחדתי שהיא תנסה עוד פעם.
קראתי לחבר שיבוא ויעזור לי למצוא אותה (גם כי היא לקחה לי את הפלאפון ולא היה לי איך לתקשר ולדעת אם יש חדש).
התחלנו להסתובב בכל העיר ולחפש אחריה, חשבתי אולי להודיע במשטרה, אבל פחדתי ממה שעלול לקרות לה בגלל זה.
כל כמה דקות התקשרתי לאמי על מנת לברר האם יש חדש, באחת הפעמים היא אמרה לי ששוטרים הגיעו אליה ואמרו לי להגיע לתחנה.
הלכתי לתחנה ולאחר המתנה ארוכה בתנאים מסריחים לקחו אותי לחקירה.
החוקר שאל אותי בנוגע לנזק לרכוש והודתי בהכל, אך החלטתי לא לספר מה באמת הלך מתוך דאגה אליה ואז החוקר שאל למה הטחתי את ראשה בקיר.
הייתי המום, לדבר הזה לא ציפיתי, לא הודתי וגם עדיין לא סיפרתי את האמת.
עצרו אותי.
וככה התחיל משפט שנמשך 4 חודשים.
משך הזמן הארוך הגיע בגלל הרבה דחיות שביקשתי כי לא ידעתי האם לספר הכל, או לא והאם בכלל יאמינו לי.
יום אחד קיבלתי ממנה תביעת מזונות.
קראתי את זה מספר פעמים ולא האמנתי למראה עייני.
היה לי את ההוכחה שהייתי צריך.
היא התבלבלה לחלוטין בסיפור וסיפרה שדחפתי אותה והיא קיבלה מכה חזקה בגב.
זה היה יותר ממספיק, שיחה אחת לעורכת דין שלי והיא הייתה הופכת לעדה עויינת והכל היה נגמר.
מה הייתה הבעיה?
אהבתי אותה, באמת ובתמים אהבתי אוצה וידעתי שכרגע הביאו לה דירה בחינם לשנה וגן במחיר מאוד מוזל לבן שלי.ן.
פחדתי שאם אני אשתמש בזה היא תאבד הכל ואני שנשארתי בלי כלום בגלל המעצר לא אוכל לממן אותם.
סתמתי את הפה וסגרתי עם התביעה עסקה, קיבלתי 8 חודשים בפנים.
הזמן עבר ואני יצאתי.
היה משפט משמורת לפניי כשנה ובו בית המשפט פסק שמשרד הרווחה מחוייב לטפל במיידית בהסדריי ראייה.
דבר שלא קרה עד היום.
בהתחלה הכל היה בסדר.
הייתי מדבר עם הבן שלי כ3 פעמים בשבוע ורואה אותו לפחות פעם אחת בשבוע.
אז היא הכירה את א' והם החליטו ביחד שאני לא אראה יותר את הבן שלי.
ניסיתי ליצור קשר עם משרד הרווחה ולאחר שבועיים של ניסיונות, טרטורים בלתי פוסקים וים ימיי חופש מהעבודה הצלחתי להפגש עם האחראית במקרה שלי, ב.
הפגישה הלכה בסדר והיא הבטיחה שתוך מספר ימים אני אוכל לראות את הב שלין.
לאחר חודשיים שלא הצלחתי להשיג אותה באף דרך היא פתאום התקשרה אליי ונתנה לי מספר אופציות, בחרתי בנוחה ביותר מבחינתי והיא אמרה שמחר היא תדבר איתי ותודיע לי באיזה יום.
היא לא דיברה איתי ונעלמה עוד פעם, מאז לא שמעתי ממשרד הרווחה יותר ולא משנה כמה ניסיתי ליצור איתם קשר.
במקביל אם בני וא' החליטו לשמות את הזמנים שהייתי מדבר עם הבן שלי ה.
היו מחליטים שפתאום אני לא אדבר השבוע עם הבן שלי, משנים זמנים לפי רצונם ולא מתייחסים לנזק העצום שנגרם ליחד קטן בגלל ההתנהגות הזאת.
יום אחד כאשר התקשרתי לדבר עם הבן שלי, א' ענה והחל לאיים עליי שאם אני לא ארקוד לפי המנגינה שלהם הוא בעצמו יידאג לכך שאני יותר לעולם לא אדבר עם הבן שלי ואמר שאני יכול לבכות למשטרה ולעורכיי דין זה לא יעזור מה שהוא אמר זה מה שיהיה.כל השיחה הייתה מוקלטת ושמורה אצלי בפלאפון.מאז א' דאג להתעלל בי עוד .
החל מלגרום לבן שלי לקרוא לו אבא ולתת לי לשמוע את זה ועד לשים א הפלאפון על רמקול ולתת לי לשמוע איך הוא משחק עם הבן שלי במקום לתת לי לדבר איתו.
לפני כחודש הם גם החליטו שהם לא נותנים לי יותר לדבר עם הבן שלי.
מאז לא שמעתי אפילו את קולו.
אני פה מבקש ממכם, תשתפו את זה ואולי זה יעזור לעצור את הסבל, ההתעללות וההתעלמות מצד הממשלה ומצד אם בני ובן זוגה.י.
אני סך הכל אבא שרוצה לתפקד כאבא ולהיות חלק מחיי
בני.
ילד זקוק לשניי הוריו וכנראה הצד האחר מעדיף להתעלםמ העובדה הזאת ולא אכפת להם מהנזק החמור שזה גורם לילד קטן שלא עולל רע לאף אחד.

אז הרבה זמן לא עדכנתי פוסט רציני ולצערי גם עכשיו זה לא יהיה הכי מושקע, אני עייף וחייב לזוז לישון בגלל עבודה בבוקר.

מי שאחראי על המשמרות אצלינו האידיוט הזה רשם אותי להיום ערב (סיימתי ב-1 בלילה) ולמחר בוקר (מתחיל ב-6 וחצי) וגם ככה אני בקושי ישן בלילות האחרונים.

חוץ מזה היתה לי ביומיים האחרונים נפילה ענקית בהרגשה אבל תודות לשמיים ובישופ (ועוד כמה גורמים מסביב כמו אנשים מהעבודה וכדומה) ההרגשה השתפרה פלאים.

ולפני שאני אלך לי לישון את ה-3(?) שעות האלו, התמונה היחידה שמצאתי שלי מכנס אייקון:

diery of jane (acoustic) - Breaking Benjamin

Back to old self from a year and 2 months ago :)

פעם אחרונה שאני עוזר לה.

כאילו מה?! מצד אחד היא מתנהגת כאילו הכי אכפת לה ממנו ומצד שני אני רואה אותה הולכת לבד עם בחור אחר בדיוק כמו שהיה ברוהן!

נעלמת, פתאום יוצאת מהעצים עם אותו בחור, חיבוקים חמים שהם קצת יותר מידידות. וואלה אם את כל כך רוצה מישהו אחר אז למה לזיין למישהו אחר את השכל ולשחק בו?