לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


ברוך הנכנס וברוך היוצא, אם אהבת מה שקראת ושמחת, כך שמחתי גם אני


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אפריל 2018    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

יומן אישי - פרק שישי


יום ראשון 3/11/2013

שבוע בקהילה

בוקר קשה, רציתי ללכת הביתה וההרגשה היתה על הפנים.

שיטפתי בסבב בוקר היתה התייחסות רק מאחד החבר'ה שבשלב ג' ומיפה שלא התייחסה אלי ספציפית אלא גם אלי וגם אל דימה אבל בלי שמות.

קבוצת גוזלים חיזקה אותי ועזרה וההרגשה השתפרה.

עוד יום תפקוד עבר והיה נחמד, בינתיים אני מחכה לקפה ואני אחרי מקלחת.

עבדתי היום שוב בצוות מבנים וזה היה שינוי מרענן ונחמד מהמטבח ביום שישי.

עבדתי עם גיורא שהוא זקן רוסי ונחמד.

היה טקס פרידה לסרגיי משלב ג', הוא עולה להוסטל ופתאום גם אני רציתי להיות במעמד הזה - גם יומי יגיע.

בערב היה טוב, אומנם היתה קבוצה ארוכה וסבב ערב אבל היה נחמד.

האמת שאני לא זוכר את רוב היום או הערב לייתר דיוק אבל לאט לאט מתחיל לילמוד להשתמש בכלים של הבית וביקשתי חבילה מהבית למעיל חורף כי לא היה בבוטיק.

עייפות גדולה.

מאיר הצחיק אותי בקבוצה ובטפסים לשלב א' מארק הצחיק אותי - אנשים קשים אבל הם ילמדו.

מקס ואני עוד מתחברים וזה נחמד.

"אני ואתה עוד נרים את הביתה" הוא אמר לי ואני מקווה שזה נכון.

לילה טוב

נמרוד ארבל

48 ימי ניקיון

נכתב על ידי , 29/9/2014 09:39   בקטגוריות גמילה, מכורים אנונימים, הורים, נרקומן, עצוב, שאלות, שקט נפשי, פסימי, סיפרותי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יומן אישי - פרק חמישי


יום שבת 2/11/2013

הבוקר קמתי לפני כולם וסתם הסתובבתי במיטה.

אחרי חצי שעה - שעה קמתי, צחצחתי שיניים והתגלחתי.

מתחיל להתרגל לחיי הקהילה.

שבת יום מנוחה ואין תפקודים מה שאומר שאני אהיה משועמם.

ארוחת הבוקר היתה נחמדה - מעדן, קורנפלקס, ביצה וגבינה צהובה.

נתפס לחזי הצוואר אז הבאתי לו את אחד הצעיפים שלי.

עכשיו היו נקיונות ואנחנו מחכים לביקורת.

מלמד סגן מתאם והוא שלח את ביטון לספסל ערב התחצפות.

קמצ מצחיק לראות בחור קטן כמו מלמד שולח בן אדם ענק כמו ביטון.

ביטון קיבל את זה ברוח טובה וצחק על זה אחרי זה.

-

יום ארוך ועמוס היה לנו.

ראיתי שגפן גם עם הנעלי Filla שלי וזה ממש עצבן אותי ועדיין מעצבן אבל נתמודד.

מעבר לזה היה לי משבר (ועדיין יש) שאני רוצה לחזור הביתה.

אני מרגיש שאני צריך טיפול אבל לא פה.

יש NA בחוץ ויש עובדים סוציאלים ויש חדרים - נסתדר.

במקום קבוצת גוזלים נתנו לנו לראות סרט - המשלח 3 - שזה אחלה סרט.

מקסים הגוזל החדשאחלה בחור עם כוחות שמחזק אותי הרבה.

-הערה: בא לי להשתמש-

אני מרגיש אבוד פה ואני מחכה כבר לטיפול עם מטפל אישי, מרינה אמרה שריטלין יכול לעזור לי ואני רוצה להתחיל לקבל למרות שחלק האחורי בראש אומר לי "תחביא את הכדור ותריח אותו בחדר" ואני צריך להלחם בקול הזה.

המון בילבולים, תחושות ורגשות רצים לי בראש.

מתגעגע ללהרדם מחובק עם מישהי ולהרגיש מאוהב - לחיות את החיים.

שירי אהבה ברקע עושים לי געגועים.

לילה טוב

נמרוד ארבל

47 ימי ניקיון

נכתב על ידי , 28/9/2014 20:08   בקטגוריות גמילה, יומן, מכורים אנונימים, נרקומן, עצוב, עזיבה, שאלות, שקט נפשי, אהבה ויחסים, סיפרותי, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שיחות שלי איתה


אני:"אני מצטער בייבי, על אתמול... באמת שאני מצטער... גם חלמתי על זה, שאת נעלמת לי, רצה רחוק ולא חשוב כמה אני מנסה לרוץ אחרייך כל צעד שאני עושה קדימה לוקח אותי כל הזמן אחורה."

היא:"היי, זה בסדר, באמת שכן"

אני:"הפחדת אותי כל כך... אני כבר חשבתי על לקחת כסף לאמא שלי מהארנק ולתפוס ספיישל ל*****"

היא:"אני מצטערת על זה"

אני:"אין לך על מה! את כל כך חשובה לי שזה היה שווה את זה אם זה היה עוזר"

היא:"אני כל כך מתגעגעת אליך, ואני שונאת להודות בזה"

 

אני גם מתגעגע..

טכנית היו תקופות שלא ראינו אחד את השניה יותר גדולות, ראיתי אותה לפני פחות משבוע אבל הידידעה שזה לא יחזור להיות כמו שזה היה...

הידיעה שהיא כבר לא שלי ואני לא שלה..

היא מתגעגעת והיא אוהבת, אני הרסתי, אני לחצתי.

נכתב על ידי , 28/9/2014 13:37   בקטגוריות יומן, כעסים, עצוב, עזיבה, פרידות, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זהירות ריגשי


אז כן, אני ריגשי, אני דרמטי, אני פגוע.

אני בעיקר פגוע כי זה נראה כאילו היא לוקחת את זה בקלות, כאילו הייתי מאמסה שירדה מהכתפיים שלה.

כאילו היה כיף לנו וזהו אפשר לזרוק לפח שכבר לא אותו הדבר.

מעצבן אותי שאני אוהב אותה עדיין

מעצבן אותי שהיא כותבת על כמה שהיא התגעגע לאלכוהול ולג'ויינטים... היא ידעה שלא יהיה את זה איתי...

למה נכנסת לקשר הזה בכלל אם חשבת שזה לא יהיה יותר מחודש מקסימום?

למה דיברת איתי על עתיד? למה אמרת לי שאני האדם היחידי שגרם לך לאהוב אותו כל כך ושהוא חשוב לך כל כך אם יומיים אחרי הקשר את כבר מתה למגע אינטימי של מישהו/מישהי אחר/ת?

למה 4 חודשים לתת לי את ההרגשה שאני היחידי בעולם ואז זהו, נגמר ואת ממשיכה כאילו לא היה כלום, כאילו זו מעידה או טעות כמו שקראת לזה...

אני טעות? אני הייתי טעות בשבילך?

המילים האלו כואבות ומצלקות...

למה לעזעזל יום אחרי את עדיין סיימת איתי שיחות ב"אני אוהבת אותך"?

את חושבת שאני אוהב להיות כזה "ריגשי"? את חושבת שכיף לי להיות בסבל הזה? הלוואי והייתי יכול פשוט להעביר את זה הלאה כאילו כלום כמו שאת עושה אבל אני לא יכול.

אני כותב את הפוסט הזה עם דמעות בעיניים ונלחם לא לתת להן לצאת כי ההורים שלי לא רחוק ולא בא לי שהם יתחילו עם השאלות המפגרות שלהם...

אלי, תן בי את השלוה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם

את הכוח לשנות את הדברים אשר ביכולתי

ואת החוכמה להבדיל בין השניים.

 

אני אוהב אותך

 

עריכה (17:25):

אני נרקומן מסריח ואידיוט שיודע רק להרוס ולפגוע ונמאס לי מעצמי

נכתב על ידי , 27/9/2014 16:01   בקטגוריות כעסים, עזיבה, עצוב, פרידות, אהבה ויחסים, פסימי, שחרור קיטור, גועל נפש, נרקומן, מכורים אנונימים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



  
דפים:  
כינוי: 

בן: 36

תמונה




31,106
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להצורף אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הצורף ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)