תם ונשלם עוד חלק בחיים. 

אני לא יודע איך לפנות אליה ועכשיו אני מפחד שהמצב שהיא נכנסה אליו היא באשמתי.

קאיוקי בטח שונאת אותי, חברה שלה בטל מתעבת אותי...

איך בערב אחד שאני אפילו לא שיכור ומגיע עם כוונהלתמוך ולעזור אני מגיע למצב שאני שוכב עם הבחורה ואז מרסק לה את העולם?

איך אני פוגע בלי לשים לב בכלל?

שוב הדימוי של מפלצת, תפלץ, אדם רע שכל מה שהוא עושה הוא רע, גם אם התכוון לטוב.

אולי אני צריך באמת להפסיק לנסות? אולי זה שאני מנסה זה מה שהורס?

אני כנראה לא בנוי ליחסים חברתיים...

שוקל להתבודד חוץ מעבודה כי חייבים.

מומלץ לילחוץ על השיר לפני הקריאה:

מעשה בבחור שהתאהב ב-2 נשים, האחת שמה שמש והשניה ירח.

שמש היתה יפהפיה, בהירה מלאת אנרגיות וקורנת.

כל פעם שנכנסה לחדר הכל בהו בה וכל תשומת הלב היתה אליה.

שמש היתה איתנו ביום-יום.

ירח, ירח היתה באה בלילות, קטנה, שקטה וביישנית.

לא תמיד הראתה לנו את כולה וברוב הזמן היתה מתחבאת ורק ביום אחד בחודש היית מראה את עצמה כולה לעומת יום אחר בחודש שלא היתה באה בכלל. צנועה ושקטה היתה ירח ובכל זאת יפהפיה.

אותו אדם מאוהב נשמך אל השמש החזקה והקולנית שכן לקחה היא את כל תשומת הלב ובכל יום הוא נשרף מחדש, וכאבו עיניו ובכל לילה היה נרגע לאור הרך שנתנה לו הירח שהרגיע אותו.

לבסוף - ביום קיץ חם - שמש דרשה ממנו כל כך הרבה, יותר ממה שבדרך כלל דרשה.

היא רצתה שיביט בה כל היום וכל הזמן ולקחה את מאור עיניו והוא נשאר בחשכת הליל למשך כל ימיו.

היחידה אשר נשארה איתו היתה ירח שהמשיכה להרגיע אותו אפילו שלא ראה יותר את אורה הרך.