אחרי ההמון,לפני השקט של רעש הסערה,ובאי הוודאות המופתי,

מגיעות אותן דקות ספק-שלוות-ספק-מבלבלות שהופכות את הכל לאחר לגמרי.

אין יותר מדי הסבר לכלום ובפעם הבערך יחידה מיני המוני ניסיונות,דברים התארגנו להם,

לטוב,לרע,אין לדבר משמעות כלל,העיקר ששום דבר אינו תלוי על שום גדר יותר.

אני צריכה גם לטוס מפה לקצת,לפרוק מעצמי,להשליך לאיזה נהר גדול ומפורסם את כל המטענים והלחץ שנסחבו איתי בתקופה האחרונה.

כי כלום כבר לא כמו פעם,אפילו לא כמו הפעם הלא-יותר-מדי-רחוק, כי באמת הכל השתנה,

הסובבים אותי,ואני.

כולנו אחרת.

לטוב,לרע,אין לדבר משמעות כלל,העיקר ששום דבר אינו תלוי על שום גדר יותר.

הקוביות נרדמות מסודרות בסל,ולשם שינוי,

זה מדהים שאין שם אף ילד שיבנה מהן מגדל.

דניאל.