כל כך לא באלי לכתוב פוסט, אבל אני מרגישה צורך.
בקצרה..
היה אתמול ערב גדודי, הייתה שיחה די עמוקה. בכיתי די הרבה. הוצאתי דברים ששמרתי הרבה זמן.
והיה ממש נחמד. אני מרגישה שעכשיו שיש לי באמת רצון וכוח לבוא לפעולות.
היום לא הייתה פעולה אז יצאנו מור,עונג,גאיה,רוני ואני והיה ממש כיף.
צילמנו תמונות יפות כל כך. ודיברנו הרבה.
הבנתי כמה אני אוהבת אותן. ועד כמה כל אחת מהן כל כך חשובה לי.
וזה מילא אותי באושר.
אחרי זה נפגשתי עם אח שלי, ראיתי בערך את כל העולם בקניון ובדרך לקניון, הבנתי עד כמה הוא מעצבן ואין לנו נושאי שיחה משותפים. אבל בקטנה זה לא חידש לי הרבה.
מחר עושים בחירות לשאר התפקידים (במועצת נוער) ואני מקווה לטוב.
הראתי למורה שלי לספרות את הקטע האחרון שכתבתי "היא". והיא שאלה בפליאה: "את כתבת?" ואמרתי לה שכן, והיא אמרה שיש לי כישרון ושזה ממש יפה רק שזה עוד צריך להתבשל. וזה שימח אותי.
כי היא לא הייתה חייבת להגיד את זה. שיהיה.
אם מישהו יודע מה הבלוג של אסף שיגיד לי, ואני הכי ישירה בעולם בקטע הזה.
אני רוצה לדעת איך הוא כותב, ובאיזו זכות הוא יורד על אחרים.
שיהיה. לא כועסת על אף אחד, פשוט לא מאושרת שהשתנתם כל כך.
שמעו כל עוד טוב לכם, אז זה עושה אותי מאושרת כי אתם כל כך חשובים לי. פשוט אתם גם לא מאושרים מהשינויים שלכם אז מי כבר יכול להבין אותכם?
אוחח .
זה מעצבן אותי.
ושאח שלי מתייחס אלי כמו לילדה קטנה ומטומטמת. ושאנשים לא מעריכים אותי מספיק.
ושאיבדתי את אסף. ושהוא כל כך שונה עכשיו, שהבנאדם שהוא עכשיו מגעיל אותי כל כך.
אני לא מזהה אותו. וזה כל כך חבל, כי הוא היה בין האנשים הכי מדהימים על פני האדמות.
נמאס לי לדבר ולחשוב עליו כל הזמן.
פשוט נמאס לי.
והחלטתי שהיה מה שיהיה אני אראה רק את הטוב.
וזהו.
אני מתחילה מחר בעשר יהיי [:.
והוא משגע אותי. ואני אוהבת את עמית. (:
ולעמית (ישראלי) יש יומולדת עוד מעט.
ויום חמישי אני מסיימת בעשרים לחמש (זנות).
יום מופלא שיהיה לכם.
תות.
ואני לא חושבת שאני כותבת חרא.
דווקא אני כותבת טוב.
ולא איכפת לי מה תגידו, לדעתי אני כותבת טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תותת :]
