אז היא יודעת,
ואני מקנאה.
וזה כבר ניהיה קבוע,
ללכת לישון ולשכוח מהכל.
לקום בצהריים ולא לדעת איזה יום היום.
חופש לא עושה לי טוב.
יותר מדי חופש שיגרתי משעמם אותי.
ושוב, היא יודעת
היא שבורה ואני אופטימית.
אני צריכה אבל היא כבר יודעת.
היא יפה ואני רוצה.
אולי לטעות,
אולי לחיות בשקר.
לדמיין, לעוף ולגעת.
לחוות מחדש, להתרגש, ולדעת.
היא לא עונה, אולי מתעלמת אולי לא יכולה.
אני כבר לא יודעת כלום.
גם לא עליו. אני נעלמת והוא בכלל כבר לא שם.
עושה שוב את אותה הטעות,
נהנת ממנה אבל לא כמו פעם.
משתעממת מחדש.
יום טוב שיהיה לכם,
תות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
תותת :]
