הנני כאן, למקרה ששכחתם.

בכל זאת, יותר מחודש בלי עידכון. חוסר או זמן, חוסר מוזה, חוסר חשק, קצת מהכל- וזאת התוצאה. נו טוב, לפחות עכשיו יש לי הרבה מה לספר [או במילים אחרות, בירחו על נפשותיכם, לפני שאכה בכם עם הטורייה שאיתה אני עומד לחפור!].

אז מה קרה לי בחודש ומשהו האחרונים, אתם שואלים? (האמת שאתם לא שואלים, אתם רק רוצים בדיחות.זונות.)

אז ככה, קרו הרבה דברים, אבל הדבר הבאמת משמעותי הוא..... ~תוף מרים ואחינועם ניני מפזמת~ טיול אתגר וחלוץ הבטחה! היה אדיר, ענק, מטורף, מעולה! אני אפילו אקדיש לזה רווח שלם בין שני קווים מפרידים.

שימו לב:

האתגר היה קצת פחות טוב ממה שציפיתי, במיוחד ביום הראשון, אבל אחר כך השתלבתי לא רע, ודווקא היה נחמד. הכרתי אנשים, לא מספיק אמנם, אבל עדיין. אבל מה שבאמת האתגר נתן לי, זה הערכה מטורפת פשוט לגדוד שלי. לא נראה לי שהיו לי 15 דקות יותר מאושרות מאשר הרבע שעה הזאת שבה נפגשתי עם כולם. באמת.

ואז, כשאני, וכולם, טעונים באנרגיות מטורפות נסענו לחלוץ הבטחה. החלוץ היה פשוט מעולה. התגבשנו אפילו עוד יותר וגיליתי הרבה דברים חדשים על עצמי [כמו כל מפעל של הצופים. זה משו בסט, הצופים האלה].

כשחזרתי, בקושי הייתי יכול להזיז את הידיים, הייתי מלוכלך כמו אוגר סיבירי שנפל לתוך מכולת זפת, היה לי יובש בערך בכל פיסת עור שיכולה להתייבש, כל השרירים שלי[שתקיעת בזנ"טים אגב, משפרת אותם פלאים] היו תפוסים, והיה לי טוב. טוב כמו שהרגשתי מעט מאוד פעמים. לא טוב של לקפוץ ולצרוח, טוב שקט, מבפנים. וזהו.

ולאחר שנחשפתם לרגשות הענוגים שלי, הבה נחזור למתכונת הבדיחות. ~אישה מרוקאית שמנה שעושה קולולולו~

נתחיל בסיפור קצרצר:

לנוח היו שלושה בנים: שם, חם ויפת. חם, "הכבשה השחורה" של המשפחה, התנהג בצורה מאוד שונה מאחיו, בעיקר בענייני בנים-בנות. נוח, שחשד שחם הוא הומו, עקב אחרי חם בכל אשר הלך. יום אחד, כשחם הלך אל המאהב ההומו שלו, נוח עקב אחריו בלי שהוא ידע. ואז, כשהמאהב של חם דפק אותו בתחת, נכנס נוח במהירות לחדר וצעק:

"הה! נתפסת על חם!"

שאלון:

אם את רואה שקית אוכל זרוקה על הרצפה ברחוב, מה תעשי? תרימי אותה, תתעלמי ממנה?

זרוקה זאת אחות של זוריק מ"מרחק נגיעה"?

אני ארים אותה, ואשלח אותה בדואר לאוגנדה כי זה לא יפה לזרוק אוכל, יש ילדים באוגדנה שאין להם.

ראית בגן ילדים ילד שנפל מנדנדה וקיבל מכה. האם תעזרי לו?

לא! הילדים האלה יותר מידי מפונקים! צריך לחשל אותם קצת, לפני שהם יוצאים לעולם הגדול. אני אקח את הנדנדה ואדפוק לו בראש!

ברחוב נתקלת בנהג שעשה עבירה חמורה, האם תדווחי עליו למישהו, תרשמי את מספר הרכב, או תתעלמי?

לא אומרים חמורה, עילגים. זה אתון.

מוכרת בחנות החזירה לך יותר עודף ממה שמגיע לך. תשימי בכיס ותסתלקי במהירות, או תחזירי לה?

המוכרת בחנות חזירה?! מה זאת השפה הזאת? מילא, הייתם אומרים שהמוכרת בחנות פירדה, אבל חזירה? הגזמתם.

מצאת שטר של 100 שקלים ברחוב. האם תחפשי את הבעלים? אני לא ג'ודי ניר מוזס שלום, אין לי בעלים. אפילו לא בעל. אני בן 14, פור גאד סייק!

קראת שאלון שלא מוצא חן בעינייך. האם תעני עליו או לא? אתם יכולים להבין מהעובדה שאני עונה על השאלון הזה, האם אני עונה או לא עונה על שאלונים שלא מוצאים חן בעיני...

אמא אמרה לך לסדר את הבית, אבל קבעת עם חברים עכשיו. האם תתקשרי לדחות את הפגישה, או תתחמקי בשקט מהבית?

אני אדחה את הפגישה, אסדר את החדר, אשתה שוקו חם, אצפה בלקט של "דורה", אלך לישון תוך כדי מציצת האגודל שלי, אתעורר בשעה שבע וחמישה, אכין להורים שלי ארוחת בוקר, אתלבש במיטב מחלצותיי, אשחק בלגו, אבדוק באתר של "הופ" אם יש מספיק תכנים חינוכיים, אלך לישון שנת צהריים, אתעורר ואוכל פתית עם חיטה מלאה כדי לשמור על הבריאות, ואז כשכולם ילכו מהבית, אני אטגן לעצמי חביתה, ולמרות שאני אכווה בשמן רותח, זה לא יהיה לי אכפת ואני אמשיך בסדר היום שלי כרגיל, אפילו שאהפוך לעיוור בעין אחת משפריץ רציני של חלמון מבעבע. ואז, אני אתיישב מול המחשב ואכתוב קטעי נונסנס בזמן עתיד.

 [באמת שאין פואנטה לחרא הזה, סליחה שנאלצתם לקרוא].