קורנפלקס אלופים עם חלב 1%

סלט בצהרים

קסטה לייט

עוגיות של שוקלד חצי

2חתיכות של פשיטדת תירס

מעדן BIO

התחלה יחסית טובה לאתמול שאכלתי יותר מידי.

אני רואה קשר די ברור בין המשקל שלי לאהבה, אני חושבת שבגלל שאני שמנה אין לי חבר או אף אחד לא אוהב אותי, אני יודעת מה עובר לכם בראש זה עובר גם לי.

אבל כשאני נכנסת לחנות בגדים ומגלה שהמידה 38 זו המידה וגם היא לא תמיד עולה אני מסתובבת עם ראש למטה כיאלו עשיתי איזה משהו רע. אבל בתוך תוכי אני מתביישת כול כך מתביישת שלפעמים אני לא רוצה לצאת מהבית בגלל זה. למשל היום כשהמשפחה שלי הלכה לים, אני לא הלכתי בתירוץ של "אני במחזור" אבל את האמת פשוט אין לי את הכוחות הנפשיים להיכנס לבגד הים ולהרגיש שאני הולכת והכול מדלדל מסביב.

לא אני לא מהרזות רזות וגם לא מהשמנות שמנות. אבל כשאני במידה 38+ אני מרגישה שמנה. אז מהיום אני פותחת בדיאטה של להקטין את כמויות האוכל עד שלפעמים מותר לצום (ולא רק ביום כיפור).

היה לי כול כך מושלם בסופו של דבר בקיץ, שלא הייתי עם אנשים שאני מכירה והייתי רק איתו. כן רק איתו.

אני יודעת שהוא ראה בדיוק מה שאני ראיתי שנכנסתי לג'ינס או לשמלה אבל איכשהו זה לא הפריע לו וגם לא לי כי גם הוא לא היה כול כך מושלם.

כשאני רושמת שוב אחרי כמעט יותר..(אני לא זוכרת אפילו) חצי מהזמן אני נותנת למחשבות שלי לזרום ולזרום ואני כותבת ומוחקת וכותבת ומוחקת ובעצם מה שאני כול כך רוצה להגיד אבל אף אחד לא מקשיב לי או שפשוט נמאס לכולם (אם עוד מישהו מקשיב) זה שאני כול כך מתגעגעת וכלם יום שועבר ואתה לא רושם לי אני נהיית יותר ויותר עצובה. וגם אם אני אומרת שלא אכפת לי שתמצא מישהי אחרת, ובאמת לא יהיה לי מה לעשות שאני אוקינוס שלם רחוקה ממך, אני יודעת שזה כן יםריע לי כי אני לא ימצא מישהו אחר שיקבל אותי ככה כמו שאני.

אז אני מתחילה דיאטה.

פיה