היה ש-ו-ל-ט! פשוט ככה.

אמנם באותו בוקר גיליתי שהתחפושת גדולה עליי (איך זה קרה, לעזאזל?! לפני 6 שנים היא היתה עליי פיקס!! >.<"), אבל איכשהו הצלחתי לסדר את זה..

לא הייתי הקוספליי הכי מוצלח; הכובע היה כוללני מדי, העליונית לא נסגרה כמו שצריך, הנעליים היו לא דומות במיוחד, אבל יצא חמוד סך הכל.. מה שכן, אהבתי את הגרביים!! הן היו כל כך מתוקות!!

אה כן, ורק בשביל הפרוטוקול, זו הדמות שהתחפשתי אליה בכנס (רובכם ודאי מכירים אותה כמימי טאצ'יקאווה מהעונה הראשונה של דיג'ימון [זו התחפושת היחידה שהצלחתי לארגן בהתראה קצרה כל כך]):

אז התארגנתי, יצאתי מהבית ונסעתי במונית לתחנת הרכבת (שם נפגשתי עם שגיא, כפרה עליו!! %^@^@#^!$^&%^*). עלינו לרכבת והתיישבנו במושב ליד קבוצת נערים, אחד מהם היה חבר ילדות של שגיא, הסתבר. הם גם באו לכנס! בכל מקרה, ברכבת סדרתי דברים אחרונים לתחפושת, רק מה? נאלצתי לותר על האודם מטעמי.. אממם.. ובכן.. You get the picture... :$

הו כן, ומצב הרוח הנלהב שלי התחיל עוד ברכבת, כשראינו את לייט מדת' נוט!! כמעט התחלתי לצרוח ברכבת שזה הוא!!

כשהגענו לת"א, נפגשנו עם אייאמה-צ'אן, החבר שלה, רותמע ואיתי, כפרה עליהם! איך התרגשתי!! ושגיא סוף סוף הכיר אותם, והם אותו! זה היה כזה גן עדן!!

(עידו הגיע מאוחר יותר)

הלכנו לכנס, וכל תחפושת שזיהיתי, כמעט וצפצפתי מהתלהבות!! חח.. מעניין מה שגיא חושב עליי עכשיו, אחרי כל זה... ^^"

בכל מקרה, איתי הכניס אותנו מכניסה אחורית (כפרה עליך, מותק! לעולם לא אשכח לך את זה!!) וישר התחלנו להסתובב באיזור, להתלהב מתחפושות! היו כאלה -כל כך- טובות!! למשל,

סייבר (פייט סטיי נייט) - העוזרת של המוכרת מ'אוטאקו'.. היא היתה כל כך מדהימה!! אפילו לא זיהיתי אותה בהתחלה.. ^^'

רייוק (דת' נוט) - הוא היה מ-ד-ה-י-ם פשוט! במיוחד עם העיניים האלה!!!

קאיירי (KH2) - רותםםםםם!!!! אחלה תחפושת, כרגיל!!!

קאסט רוזן מיידן - הן היו כל כך מתוקות!!

והיו עוד מלא תחפושות מקסימות!! מה שכן, היו יותר מדי מיסה/לייט/אל (דת' נוט), סאקורה (טסובאסה), סאקורה (CCS) ועוד כמה ששכחתי.. והאוכל בכנס היה יקר בטירוף! באתי עם 300 שקל, ואפילו מכרתי מנגה שקניתי מזמן (כי האנטיי מי הימא זה מרושע ~.~), אבל מה? יצאתי מהכנס עם נזק של בערך 250 שקל, כשקניתי רק שתי מנגות, שתבינו.. המנגות עלו בערך 100, ככה ש100-150 היו רק על נסיעות, אוכל ושתיה (ורק תזכורת קטנה: אני לא שילמתי על הכניסה.. מה היה קורה אם כן..? OO)..

בכל מקרה, מאוחר יותר נפגשתי עם עוד כמה חברים טובים שלי: שושי ולוליטה (כפרה עליהם, כמה זמן לא ראיתי אותם!!), קוואקי (מותק, לא נורא.. פעם הבאה היא בטוח תבוא!! 3>), עומריקי (חח.. מסכן.. בטח נבהל ממני כשראה אותי.. והוא יודע על מה אני מדברת, נכון, מותק?? XP) וונוס צ'ין (שלייק, OMG, בחיים לא נפגשתי איתו לפני והוא היה -כזה- פשוש!! #%^@$&^@), ולמרות שהייתי צריכה לתמרן כל הזמן בין שתי הקבוצות, ולמרות ששגיא הלך לבסיס לכמה שעות (אטאשי ווא באקה באקה באקה באקה!!! <___<) וחזר בערב, ולמרות שהאוכל היה יקר בטירוף וזונות קנו את כל הפיגרים של לייקוס קליין, בלי אפילו לצפות בסדרה (<<) נהניתי מאד.. הדבר היחיד שהייתי משנה, הוא ששגיא היה נשאר איתי כל היום, אבל זו כבר פאשלה שלי..

אוי, וגם פגשנו את יוני, סאש ואדם, הייתי בשוק שהם היו שם!! היה כל כך כיף!! מה שלא היה כיף, הוא לגלות שהרכבת שלנו יוצאת שעה וחצי אחרי מה שחשבנו (והטעיתי גם שתי בנות ששאלו עליה.. גם אנחנו תכננו לעלות על הרכבת הזו, ככה שלא בדיוק ידענו עד אז.. אם אתן רואות את הפוסט הזה, אני מצטערת!! הונטוני, גומנה!! =\), אז תפסנו רכבת לתחנה מרכזית בתל אביב ופספסנו את הקו שלנו, כי היה מפוצץ בטירוף.. ניצלנו את הזמן כדי להסתובב קצת בתחנה המרכזית ולנסות את מזלנו (או יותר נכון מזלי, שגיא רק היה איתי 3>) במכונת הבובות.. הוצאתי לו דינוזאור והוא נתן אותו לאיזה תינוק שהיה בסביבה... עכשיו תגידו שהוא לא אצילי... ^-^

בכל מקרה, בסופו של דבר הגענו למסקנה שעל הקו הזה אנחנו לא עולים, אז החלטנו לקחת את האוטובוס שעושה עיקוף שלם ומגיע שעה שלמה אחרי הקו שתכננו לעלות בו.. רק חבל שלקח לנו יותר מדי זמן להחליט על זה, כי כשעלינו לאוטובוס, 95% ממנו היה מלא..

מה שכן, לקראת סוף האוטובוס היו שני מושבים, אחד אחרי השני.. בראשון ישב חייל לבד ובשני ישב ישראלי מצוי.. ואני הייתי בהלם, אתם לא מבינים! בקשתי ממנו בנימוס שיעבור לשבת ליד החיל כדי ששגיא ואני נוכל לשבת יחד בנסיעה.. אתם יודעים מה היתה התגובה שלו...?

"לא.. אל תעשו לי את זה..."

כאילו, WTF הבעיה שלך?! בכל מקרה מישהו יישב לידך, אז למה לא לעזור לנו על הדרך?!? אני נשבעת לכם, כל פעם אני חוטפת הלם חדש מהישראלים האלה! הייתי בשוק!!!

בסוף שגיא ביקש מהחייל (שאגב, היה מתוק בטירוף!! תגובתו היתה: "בטח, אחי, סבבה.. אין בעיה. ^^") שיעבור מקום (וכן, הוא שמע מה קרה עם הישראלי מאחוריו, והעדיף לעבור לשבת ליד מישהו מקדימה) וככה יצא ששגיא ואני נסענו יחד במשך שעתיים וחצי באוטובוס, ונהנינו מכל רגע (חוץ מהרגעים שהגבר שישב במרחק מה מאתנו נעץ בנו [וברגליים שלי] מבטים <<).. אבל השיא היה לקראת סוף הנסיעה....... ~מתמוגגת~

אהם, בכל מקרה, נסענו באוטובוס הביתה (הוא ירד איתי בתחנה) וניצלנו קצת את זמננו לבד (והמבין יבין :$$$)......... ~מתמוגגת אפילו יותר~

וזהו, ואז נפרדנו ועליתי הביתה.. אכן זה היה יום מדהים, נהניתי בטירוף.. וד"ש לכל החבר'ה שהזכרתי כאן!! חולה על כולכם, חיבוקים (נשיקות לאדם אחד בלבד 3>)!!

נתראה בפוסט הבא!! ~-^