|
 כינוי:
Acolyte בת: 40
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2007
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2007
זהו זה..
אבדתי אותם.. את שניהם. איתה דברתי פחות משעה אחרי שכתבתי את הפוסט הקודם.. היא היתה צריכה לחזור אליי מאז, אבל עד עכשיו חיכיתי. רק מראה כמה חשוב לה.. "תות", אל תדאגי.. שחררתי אותך לפני יותר מיומיים, את לא כבולה אליי עוד.. אם זה היה נורא כל כך, היית פשוט מעלה את זה לפני, ולא דוחה ודוחה את זה, מחכה שאני אעלה את זה בעצמי.. את לא חייבת לי הסברים ולא כלום, ולא, אני לא מנסה לרדת על עצמי כאן, או לגרום לך לרחם עליי (Hell NO!) או וואטאבר.. אני פשוט מודיעה לך רשמית שאת לא חייבת לי כלום יותר (לא שהיית חייבת לפני), ושלא יהיה לך את הנטל הזה של "את תמיד מנפנפת אותי." וכו'...
רק על דבר אחד אני מצטערת.. על שהדחקתי את זה כל כך הרבה והעליתי את זה כל כך מאוחר.
ויש גם את העניין איתו.. כמה אירוני שזה אותו המקרה בדיוק כמו -איתה-, רק שהפעם אני בצד ה-כביכול פוגע.. כן אכפת לי, ואתה כן חשוב לי, אבל אתה מתעקש לעמוד על שלך, חושב שאני משקרת.. לך ולעצמי. וזה כל כך לא נכון. ואני לא אומרת שהייתי בסדר לגמרי עם ההתנהגות שלי.. למען האמת התנהגתי ככה כלפי פול אנשים באותו הזמן, אבל משום מה אתה היחיד שהגיב ככה.. ולא, אני יודעת שאכפת להם ממני, כי הם לא מוותרים עליי.. הם מוכנים להמשיך ליזום שיחות, לשלוח SMSים, אפילו להתקשר מדי פעם.. ועכשיו אני גם לא אומרת שלך לא אכפת ממני, להפך.. אבל מה שאמרת אתמול כל כך כאב.. ובאמת הייתי מוכנה לפתוח אתך דף חדש, למרות שכבר ניסינו פעם או יותר וזה לא הלך.. רק תדע שאם תרצה, אתה מוזמן להוריד את החסימה מתי שרק תרצה.. אני עדיין כאן..
בכל מקרה, לאבד את החברה הכי טובה וידיד ממש טוב בתוך פחות מיומיים זה לא נעים במיוחד, ולמען האמת לא הייתי מאחלת את זה לאף אחד...
המשך חיים נהדרים לשניכם.. אני עדיין כאן.. למרות הכל.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
