| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
נובמבר 2009
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2009
הבד הנעלם
עייפים ישבנו מביטים אל הארון בפאתי המטבח. אני לא אאמין לאשר התרחש כאן. ארוחת צהריים שוברת רעב אכלנו. גלידה מהממת ליקקנו. על כוס קפה מהביל צחקנו. פטפטנו עד שהגיעה שעתי לפרוש לסייסטת החובה.
באותו רגע שסימן תפנית, משהו חצה את זווית העין שלי. חיפשתי במבט מה היה שם, והרגשתי את מבטו של בני מצטלב בעקשנות בנקודה אחת במסלול מבטי. הוא ראה גם? בלתי אפשרי! רק ממקום מושבי אפשר לראות את אותה דלת ארון בפאתי המטבח. ברור היה מעיניו המשתאות, שהוא ואני ראינו בוזמנית את שולי הבד שנמשכו באיטיות עלידי יד נסתרה אל תוך הארון הסגור.
היושבים לא האמינו למוצא שפתיי, אך טוּב רב היה באישורו של בני שהושיע אותי ממבטים נגועי רחמים. כנראה שיחד הצלחנו להוכיח את החוק בפיסיקה שבו מבט א' שחוצה מבט ב', רואה את כל אשר רואה מבט ב'. שמעתי על קיום החוק, אך זו הפעם הראשונה שנוכחתי בקיומו. עוד אחקור את נושא המבטים המצטלבים.
שנינו קמנו ובעקבותינו כל יושבי השולחן במרחק בטוח. בזהירות הנתונה רק לקיום אפשרי של עכברים וסנאים (עכסנאים) מעבר לדלתות, פתחתי את דלת הארון. אני בידית והוא מוכן במטאטא. ו.... נאדה. כלום בכלום. כל הצלחות וכלי ההגשה של האורחים הוצאו מהארון וכלום. לא שריד לַבַּד ובטח לא למי שמשך אותו. כל קירות הארון היו שלמות, ללא מתום. זה השלב שבו גירדתי בפדחת ופגשתי במבט מתפלא של בני. מילים לא הוחלפו, רק שברי הברות מביעות אי הבנה. ללא אומר יצאנו כולנו החוצה לבדוק את קיר המטבח מצד הגינה. בני ואני בראש ואחרינו כל השאר ממלמלים ודנים באפשרויות. כמובן שלא מצאנו שריד או עדות, ואפילו לא שובל של בד. לאחר דיון קצר, הסכמנו כי זכינו בביקור קסמים של העכסנאי הידוע אשר ללא בעיות חוצה קירות. לא בד היה זה, אלא גלימת הקוסמוּת שלו. ניסיון לפצח את החידה תקע אותי מיד בשלב דלת הארון שלא נפתחה בכלל. הסכמנו כי כנראה הייתה לו תקלה קטנה עם גלימת הקוסמים שלו שנתקעה להרף בדלת הארון. את אותו הרף אנחנו ראינו.
נראה מה יאמר על הסיפור האריה הכחול.
גם דעתו של בנבני תיחשב מאוד!
עכסנאי תמים
אל תשפטוני לחומרה, דברים מוזרים מתרחשים מעת לעת באספמיה...
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
