| |
יומני אלפוחרה
מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
 כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2004
הבוקר הזה
הנה מתגלגל לו היום האחרון בשנה הרביעית.
שנה רביעית שלי לתקומה ויצירה.
וביום הזה אני זוכה לסיים מסלול של דוקטוראט עם מרקו.
בשבילי זה לא מסלול בעלמא.
לפני ארבע שנים הייתי גמור.
פשוט כך.
אף אחד לא נתן לי סיכוי, פרט לילדיי.
לא יכולתי לשבת.
לא יכולתי להשתין בכוחות עצמי.
תמונה מגוחכת.
בדידות וחידלון שפשט בעצמותיי.
לאט לאט, בכוחות שלא ברור לי מהיכן באו.
בעזרת האהבה העצומה של ילדיי.
עם אמור מורי ורבי ואהובי.
עם אבואלה האהובה והמקסימה.
עם האישה הסבלנית והאוהבת מכולן, רוזנה.
לאיטי טיפסתי.
כל מכשלה שימשה לי לעוד מדרגה לטפס בה.
לעבוד?
לחזור לחקור וללמד?
נראה כמו חלום, כמו בדיחה גרועה ומכאיבה.
והיום אני הולך לחגוג.
באמצעות ועם מרקו טיפסתי והגעתי למקומות שלא חשבתי שאגיע אליהם.
כן, למרקו חלק חשוב.
ללא סבלנותו והתמדתו, לא היינו זוכים למעמד הזה.
לפרי המתוק של חיים מתגשמים.
אני כאן.
במקום הכי טוב שהייתי בחיי.
הקודמים והעכשוויים.
ואני נרגש כמו בשלום כיתה א'.
יש תמורה לאהבה ו- Care
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
