יומני אלפוחרה

(בחינם, ניתן להקליק על כל תמונה...)

...

השכמתי מוקדם לספוג את צבעי היום העולה ולחוות את קן החסידה על רקע שונה.  ידעתי שהיום יהיה אחר, האדמה תיגע בי.  קן אחד מתוך 45,000 קיני חסידות שיש בחבל הארץ הזה.  ואני לא הקדשתי סידרה לציפור המופלאה הזו.

רק להקשיב לנקישת מקור החסידות של קהילה שלמה עושה מיני חידודים בלב ובעור.   הנה בדרך מצאתי קהילת חסידות אופיינית.  הן מעדיפות לקנן בעיקר בחורבות וצריחי כנסיות.  אמירה מעניינת...

התקרבתי וכוֹס החורבות הציץ אלי מפינת החורבה.  נראה שזו הפינה הקבועה שלו. אף חסידה לא בנתה קן סמוך לפינתו.

הכוֹס העלה בי את חווית המסתור שוב, מבהיר לי כמה קשה לי לצלם מתוך מסתור.  כמו ילד, אני משתעמם מהר אחרי שהבנתי את הרעיון.  לאחר דקות ספורות נגמרת לי חוויית הצלם המקצועי, ואני מבקש את החופש שבי.  את המגע הבלתי אמצעי עם הסביבה, עם רחש העשבים והעלים תחת נעליי והענפים שמלטפים את ידי ופני.  אני מבקש את המצלמה הלאחושבת, אלא מרגישה את ליבי הלוחש.

בוקר וקר כלכך בהרים, מחצית יוני וקר ורוח.  בהרים הקיץ נושב גם ברוח הקרה,  מתערבבים בו גוונים של אביב עם חומים-צהובים של קיץ.  אלה צבעי קיץ הרריים שמאפשרים ליהנות ממנו בלי לעלות על מוקד החום המהביל.  בוקר וסנונית הרפתות כבר עסוקה בסיום בניית הקן שלה.  שמחתי כלכך שהיא הסכימה להיכנס למסגרת המצלמה.  בדרך כלל, אני זוכה רק בקצה זנבה הגאה...  נראה שהבוקר אני זוכה מכל טוב הקיץ שבהרים.

מצאתי מקום מזמין ורך ונשכבתי על המצע החומזהב, מתגלגל לספוג את החום שעלה מהאדמה.  מבקש גם בעיניים את החום מסביבי.  נפלא.  קלטתי שאני יכול לצלם מגובה אפס.  מהרום של הלב שנוגע באדמה הזהובה.  יכולתי ממקומי לספוג את צבעי הכחול-סגול של ארטישוק הבר.  הוא עדיין לא נפתח במלואו וכבר מדגיש את יופיו על רקע גווני החום שמשתלטים גם על הקיץ ההררי.

השקט שבי התמזג עם השקט של עשבי הקיץ הרוחשים ברוח.  זרעי קיץ ראשונים כבר התרוקנו והרוח נשאם לאביב הבא, מסמנים לגווני הזהב לצבוע את האדמה החמה.

חובה קטנה (לא להתבלבל, היא עדיין גבוהה - כחצי מטר) חלפה בתוך שלל כתרי הזהב של צמחי הקיץ.  מרימה ראש חששני – היא אף פעם לא נינוחה, אך תמיד היא נפלאה!  הרגשתי את עיניי מתמלאות שמחה, מכילות אותה ואת כל אשר סביב.

בתוך השקט הזה הרעמתי בקליק, ומתוך המצע הזהוב התרוממה דוכיפת ממצוד תולעי הבוקר ועדיין הצלחתי ללכוד את יופייה בתנועה קדימה.  אני אוהב את הרקע החומזהוב של העולם סביבי.  היא כלכך יפה, צבעיה מזמרים אליי.

ביקשתי שלא להקליק את מנוחת הציפורים והחלפתי מצלמה שמתאפיינת גם באפשרות להחליף את הקליק המכני באלקטרוני.  בניחותא התגלגלתי לצידי השני, ומולי בתוך סבך הענפים ירגזית מצוייה בפתח קינה, מביטה אלי בסקרנות.  ליבי התרחב משמחה.  הן בדרך כלל ביישניות ופחדניות.  והנה זו מקוששת ומנקה את סביב קינה ממש מולי, מאפשרת לי לצבור שקט.  הייתי כלכך שקט שחשתי שהשקט והקשב נשפכים לתוכי.  ממלאים...

נאחזתי הבוקר בקשב הקיץ שבהרים.