לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
 

יומני אלפוחרה


מכחול הזמן מצייר את עור הלב
Avatarכינוי: 

מין: זכר

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2013    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
2/2013

מבט היונה


המבט של עכשיו והיום שונה מהמבט של אז ואתמול.

מרבית חיי כך הבטתי סביבי.

ראיתי אנשים מתחדשים שואפים לעכשיו, לָרֶגַע.

מה שהיה, כבר רלוונטי הרבה פחות.

שנאות ואהבות, חברויות והתעניינויות, הכול בר חלוף.

 

לעיתים, אנקורא את אשר כתבתי פעם ורואה ומרגיש את שהייתי אז, בימים של פעם כאשר כתבתי שיר או תחושה, תמונה ורגש.

יש ושורת לבנים של אז משמשת אותי לבנות שורה מתחדשת של לבנים היום.  לא שונה בהרבה מאז, אך חודרת יותר פנימה.  מייצבת את אותי של היום.

 

אנלאמכיר כותבי שירה שמשנים שיר או אמירה שכתבו פעם, ומתאימים להם את המסכה שהם חובשים היום.  אני נוהג כך הרבה פעמים.  יש לי גרסאות שונות של אותם השירים שנכתבו בזמנים אחרים.  נראה לי שזה נכון עבורי.  להשתפר היום עם אבני בניין חדשות משולבות באלה של פעם.

 

ב-אוגוסט 2010 כתבתי סונטה לסיומה של השנה העברית.  מילים שנראות לי אז (וגמהיום) מתוקות, של משהו שמבקש להתחדש בי דרך חודשים וכוכבים.

 

לַיְלָה בֶּאֱלוּל


אֱלוּל כְּבָר כָּאן מְנַשֵּׁק
בִּרְכַּיִם וְגוּף וּשְׂפָתַיִם גַּם כֵּן.
זוֹ וֶנוּס שֶׁכּוֹרָה בּוֹ חֵשֶׁק
לְהַשְׁכִּיחַ אֶת אָב הַמִּזְדַּקֵּן.

רֹאשׁוֹ רָכוּן מַבִּיט
בְּגַלִּים מִשְׁתַּקְּפִים מִמֶּנּוּ.
אֶת עֵינָיו הוּא מֵלִיט
מִתִּקְווֹת שֶׁזָּקְנוּ.

עַתָּה הוּא חוֹלֵם אֶת תִּשְׁרֵי
עַל הַר שֶׁבַּכּוֹכָבִים נוֹגֵעַ,
שָׁם יָשׁוּב וְיִבָּרֵא.

וַעֲדַיִן כָּאן, אֱלוּל הַיָּגֵעַ
מְשַׂרְטֵט יָרֵחַ דַּק וְגֵאֶה,
שֶׁרוֹאֶה אֶת מִלּוּאוֹ מִתְגַּעְגֵּעַ.

 

ושלשום, בערב יומולדתי, כתבתי (שִׁכְתַּבְתִּי) את אותה הסונטה שכבר חוללה בי עם אור הירח שתמיד תמיד מלווה אותי. 

רציתי לרקוד לאור הירח ולשיר, להיות כמו

אלול שמְשַׂרְטֵט יָרֵחַ דַּק וְגֵאֶה,
שֶׁרוֹאֶה אֶת מִלּוּאוֹ מִתְגַּעְגֵּעַ.


וכך אמרתי שלשום,

אֵינִי יָגֵעַ

לְשַׂרְטֵט שָׁם יָרֵחַ דַּק וְגֵאֶה,
שֶׁיִּרְאֶה אֶת מְלוֹא הֱיוֹתִי מִתְגַּעְגֵּעַ.


 

בַּלַּיְלָה לִפְנֵי


הַיָּרֵחַ כְּבָר כָּאן מְנַשֵּׁק
בִּרְכַּיִם וְגוּף וּשְׂפָתַיִם גַּם כֵּן.
זוֹ וֶנוּס שֶׁכּוֹרָה בּי חֵשֶׁק
לְהַשְׁכִּיחַ אֶת גּוּפִי הַמִּזְדַּקֵּן.

רֹאשִׁי רָכוּן מַבִּיט
בָּאוֹר שֶׁמִּשְׁתַּקֵּף מִמֶּנּו.
אֶת עֵינָי אֲנִי מֵלִיט
מִתִּקְווֹת שֶׁזָּקְנוּ.

כְּמוֹ הַיָּרֵחַ שֶׁלֹּא מִתְיָרֵא
מֵהַר שֶׁבַּכּוֹכָבִים נוֹגֵעַ,
גַּם אֲנִי אָשׁוּב וְאֶבָּרֵא.

אֵינִי יָגֵעַ

לְשַׂרְטֵט שָׁם יָרֵחַ דַּק וְגֵאֶה,
שֶׁיִּרְאֶה אֶת מְלוֹא הֱיוֹתִי מִתְגַּעְגֵּעַ.

 

תמונות רבות של ציפורים הבאתי כאן במשך השנים.

צילומים שניסו להביע אותי ואת הדרך שלי.  תמיד ניסיתי להתחדש עם ציפור חדשה.  עם פניה חדשה.

והנה זכיתי אתמול לקבל מבט מתחדש של יונה מול חלוני.

מביטה בי מחלונה, ומספרת לי את היותי אז והיום.

ועוד רגע התעופפה לה...



נכתב על ידי , 7/2/2013 18:44   בקטגוריות אביב  
42 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שדות ב-11/2/2013 13:28



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשדות אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שדות ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)