|
יומני אלפוחרה מכחול הזמן מצייר את עור הלב |
כינוי:
מין: זכר תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
אוקטובר 2004
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2004
שלוש שעות מעקמות גו
שלוש שעות בבית חולים. אתה נכנס שמח וטוב. אתה יוצא שפוף גו וקודח וכואב.
כן, סתם לבדיקות. ניקור כבד. אקוגרפיה תלת מימדית ללב. בדיקת מֵחַ עצמות.
שלוש שעות בחדר ניתוח. ואתה יוצא שפוף וכואב. יד ימין לא זזה. מצב הרוח נתקע. והכל בגלל שפעם הלב הזה התעייף ונח לו לשבע דקות.
אוףףףףףףףףףףףף (מותר לקטר לפעמים, לא?)
מחר המכונית שלי נכנסת לבדיקות של גמר אחריות. אני מתאר לעצמי איזה כאבים שהיא תעבור. והיא לא תגנח. לא תכאב. היא תשוב אליי שמחה.
טוב. עתה טוב יותר. (הרבה יותר!) בבית חיכה לי חיבוק. הרבה חיבוקים. רכים. בעצם, הם עטפו אותי מרגע יציאתי מחדר הניתוח.
גם שיחה טלפונית עם אישה מקסימה גמאמא שמה, הביאה אותי לפרופורציה נכונה.
עתה הכל שפיר. אני שוב מחייך. אני הולך לישון עם גו זקוף (כמעט לגמרי) וחיוך עמוק (מאוד).
מחר יום חדש.

| |
|