נו, מה יש להתלונן?אין.
ביום שישי הייתי בת"א עם אמא אבא ואח שלי הקטן.
היה כיף, אבל ממש.
לרגע יכולתי להעלים עין.
וכאילו שלא לראות הומלסים על ספסלים, ואנשים עניים או מלוכלכים.
הייתי בהיי, כשמוכר אחד כעס על אבא כי הוא לא קנה לי מיץ, בלי שום קשר לזה שלא רציתי.
כשאנשים מסתכלים עלייך ומחייכים.
כשעוברים לידך אנשים ואומרים לך שאת יפה.
כן, כיף, נחמד ומחמיא.
בקיצור מעלה חיוך.
אבל מה לעשות שזה לא ככה?
אין מה לעשות.
חוץ מלקבל את זה באהבה ובהבנה.
בערב החלטנו להכין סושי וסלט פירות.
יצא מש טוב.
למרות שאני לא אוהבת סושי.
מי שרוצה לבוא לטחון סושי מוזמן בכיף.
היום היה מבחן בלשון והבעה, היה קל, נראה לי.
והציון שלי בפיסיקה מאוד מאכזב.
89.
ששששש!זה סוד.
אין לי זמן כמעט להיות על המחשב אבל בע"ה יהיה טוב.
ביום שלישי יש מבחן במתמטיקה.
באמת שאני חושבת שאני מוכנה.
ומחר זה יום החריש הבינלאומי.
כאילו לחרוש על החומר(:
~וואי זה הסמיילי הראשון בפוסט~
אה!
קניתי מגפי גומי מטי בוקס.
התכוונתי לקנות בביג טום אבל לא היה משהו שיתאים לי לשמלה שחורה כוסונה כזאת.
וקניתי גם מעיל.
והתכוונתי לקנות גם צעיף וטייץ בהיינס אבל לא היו צבעים יפים.
וכתבתי את הפוסט הזה מתוך שיעמום.
נו, מה חדש?
טוב, לילה טוב.
סתם כי זה יצא נחמד.
עמית.
אגב,
אריאלוש, אני לא מסננת אותך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
עָמִית.