נמאס לי...
כמה עוד תמשיכי לרדת עלי, לקטול אותי, לרכל עלי?
אני יודעת שאת שונאת אותי, וזה בסדר מבחינתי,
אבל תפסיקי לדבר עלי מאחורי הגב!
Sometimes I remember the darkness of my past
Bringing back these memories I wish I didn't have
Sometimes I think of letting go and never looking back
And never moving forward so there'd never be a past
אבל אני לא יכולה לעשות לך את אותו דבר,
כי לי יש כבוד לחברות שלי,
גם לאלה שכבר לא חברות שלי..
לפי מה את בדיוק שופטת בן אדם?
למה את לא יכולה להפסיק עם הסטיגמות המפגרות האלה?!
לפי מה קובעים שאדם הוא "פריק" או "פאקצה" ?
וגם אם כן אז מה?
מה זה משנה כבר?
מאיפה בכלל יש לך זכות לקבוע מי פריק אמיתי ומי רוצה להיות? בגלל המוזיקה שאני שומעת?
בגלל הבגדים שאני לובשת?
זה מה שאני אוהבת,
וכולם יכולים פשוט לקפוץ!
אני יודעת שאת קוראת פה,
מצידי אל תגיבי,
אבל תפסיקי אם זה, כי זה באמת פוגע בי..
כי אני לא בן אדם אדיש... ממש ממש לא...
ואם יש לך משהו להגיד, תגידי לי בפנים, אם משהו מפריע לך.. כי ללכת להגיד דברים כאלה מאחורי הגב שלי זה לא הפיתרון..
There are just too many times that people have tried to look inside of me
Wondering what I think of you and I protect you out of courtesy
Too many times that I’ve held on when I needed to push away
Afraid to say what was on my mind afraid to say what I need to say
Too many things that you've said about me when I’m not around
You think having the upper hand means you gotta keep putting me down
But I’ve had too many standoffs with you it’s about as much as I can stand
So I'm waiting until the upper hand is mine
-לימור-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
L i m o r