אני לא יודעת מה קורה איתי...
בזמן האחרון קרו כל כך הרבה דברים...
אני לא מספיקה לעכל הכל ביחד...זה קשה...
וקשה לי ליות עם עצמי ולחשוב, וקשה לי ליות בבית אחרי כל מה שקרה...
ואני שונאת ליות לבד. וטוב לי כשאני איתו, ואני לא צריכה יותר שום דבר...
ואני עושה הרבה שטויות ואני ממש לא מצתערת עליהם. ולא אכפת לי שבין השטויות האלה יש דברים שבאמת יכולים לפגוע בי אחר כך, פשוט לא אכפת לי וזהו.לא אכפת לי להיפגע, ולא אכפת לי מזה שכבר מזמן העפתי את כל ההגנות. לא אכפת לי כי אני יודעת שאני אזכור הכל כתקופה טובה, וזה לא משנה שקרו איתי הרבה דברים דפוקים בתקופה הזאת.
אני מקווה שהתקופה הזאת לא תיגמר מהר. היתי רוצה להישאר ברגעים האלה לנצח.
ויש בי הרבה דברים שהם לא בסדר, ואני לא יודעת מה לעשות איתם.
אני פשוט מעדיפה לא לחשוב על כלום כי ככה זה הכל הרבה יותר פשוט.
אני ממש הישתנתי, והישתנתי מהר. גיליתי על עצמי דברים שלא ידעתי לפני זה.
ואני באמת לא מזהה את עצמי יותר, ולא אכפת לי מזה...
אני יודעת שהכל תמיד יהיה טוב, ולא משנה עד כמה שהמצב ניראה חרא.
אני אוהבת אותו.
לא חשבתי שדברים כאלה יכולים ליקרות לי, זה תמיד היו דברים שהיו קורים לאחרים, אבל לא לי...
וזה מוזר לחשוב שזה באמת קרה גם לי.
ואני שמחה שהכל כמו שהוא.
וטוב לי, אבל אני מרגישה מוזר...
פווו עדיף לא לחשוב וזהו...