להתראות בית קטן ומיסכן שלי.
להתראות חדר ניזקק שאני צריכה לחלוק אם מאריק.
להתראות פינות מלאות אבק שבהם לא ניקיתי כבר שבועיים.
להתראות מרפסת מלאה בחרא של יונים שכלכך היתאמצנו להעיף משם בכל פעם.
להתראות קירות שפעם היו מחוררות מהאגרופים של אבא.
להתראות מטבח מלא חרקים.
להתראות מיטה שאני יושנת בה כבר 10 שנים שמאריק כבר הספיק להשתין בה כמה פעמים.
להתרראות ארון מיתפרק.
להתראות שולחן סיפריה יקר שלי שבו היתי מתחבאת כל כך הרבה פעמים וחשבתי שאף אחד לא רואה אותי.
להתראות מגירות מלאות בזבל רק בגלל שלא היה לי כוח ליזרוק אותו לפח האשפה.
אני אתגעגע!
אנחנו מוחרים את הדירה בעוד כמה ימים ומתחילים לחפש לנו דירה חדשה, גדולה יותר, באזור טוב יותר, והכי חשוב דירה שבה יהיה לי סוף סוף חדר משלי שבו אני אוכל לצייר על הקירות כמה שמתחשק לי ולסגור את הדלת ואף אחד לא יצליח להכנס!!!
אוו יא =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
