המסע של שירז

לפני יומיים נפגשתי עם הבחור מהצאט שפגשתי בשבוע שעבר. זה היה מוזר.

נפגשנו באיזה פאב בירושלים וישבנו שם אולי חצי שעה עד שהחלטנו לעזוב ולנסוע אליו לראות סרט. עכשיו, אני לא יודעת להסביר את זה, באמת, הוא כל כך לא הטיפוס שלי! יש לו שיער ארוך, הוא בגובה שלי, והוא עדין כזה... ואני עם האישוז שלי תמיד צריכה מישהו ממש גדול ממני כדי לא להרגיש שמנה, דובה, גדולה. והוא גם קטן ממני בגיל, באיזה שנתיים. קיצור - הכי לא הטיפוס שלי, אבל אני לא יודעת למה הוא פשוט מצמרר אותי. in a good kinda way... הוא פשוט מושך אותי בטירוף ומהרגע שנכנסתי אליו לחדר לא יצאתי משם יומיים.. הלילות שלנו אינטנסיביים ובלתי נגמרים והיום (כאילו אתמול) כשהבנו שהשעה כבר 6 בבוקר וצריך ללכת לישון יצאנו החוצה לעשן וכבר היה אור...

אני לא יודעת מה יש בנינו שגורם לי להרגיש כאילו אני בתיכון. כל האינטראקציה בנינו ממש מחזירה אותי איזה 10 שנים אחורה כשהייתי מאופרת בשחור וצובעת את השיער לכחול סיני :) לא יודעת... אנחנו מתנשקים שעות ומתחבקים כאילו הכרנו מאה שנה. ועברו רק יומיים מאז שנפגשנו. קטע הזוי בטירוף.

לא אכלתי כבר יומיים. כאילו, אני מנסה שלא לאכול ואיתו זה פשוט כל כך קל כי השעות עוברות כמו שניות וסוף סוף אני לא חושבת על זה. אתמול שתיתי שתי כוסות קפה ובערב אכלתי מרק בצל (שאני הכנתי, יצא מאוד טעים) וזהו. היום שתיתי קפה ואכלתי שני ריבועים של סנדוויץ קרקר. את השאר זרקתי כי באמת על ההתחלה זה משביע אבל אח"כ זה סתם לדחוף לעצמך אז חסכתי את זה מעצמי. היום ראיתי באוניברסיטה מישהי שלא ראיתי חצי שנה והדבר הראשון שהיא אמרה זה איך רזיתי :) זה היה באמת נחמד אבל יש לי עוד דרך ארוכה מלהיות "אחת שרזתה" ללהיות רזה באמת. שלא יחשבו על זה שפעם הייתי שמנה וכל הכבוד שירדתי ככה ובשביל מישהי שהיתה דבה פעם זה ממש יפה. אני רוצה שיראו אותי בתור בחורה רזה. שייראה לא הגיוני שבכלל הייתי שמנה פעם. אני חושבת שאני בדרך הנכונה.

שמתי לב שאם אני לא אוכלת אני לא מרגישה צורך לאכול. כשאני בבית אצל ההורים שלי אני מתחילה לאכול ושניה אחרי שאני מסיימת אני כבר רעבה לעוד משהו ואז כל היום אני מתעסקת בזה ורק בזה ובולסת כמו פאקינג מכונת אכילה על ספידים. אבל הנה עכשיו כשהחלטתי לא לאכול, אני לא מחפשת את המנה הבאה (אוי זה נשמע לא טוב) :) אני פשוט יודעת שגם אם אני אראה אוכל אסור לי לאכול כי החלטתי אז אני מעדיפה לא לחשוב על זה. בנתיים זה עוזר. הקפה והמרקים מחזיקים אותי טוב וגם בגלל שאני לא בבית ויכולה לעשן בכיף. אני מפחדת לחזור הביתה להורים שלי כי אז אני לא אוכל לעשן ואני ממש מפחדת שאני לא אצליח להחזיק את עצמי. אולי אני אשאר בירושלים עוד יום ממה שתיכננתי.

בכל אופן,

אתמול אכלתי:

שתי כוסות קפה הפוך (דל שומן)

צלחת מרק בצל עם כף גבינה צהובה

מישהו יודע כמה קלוריות זה?

טוב ביי בנתיים,

שירז