לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  JenSex^^

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
12/2010


יהושוע א

 משה מת וה' ממנה את יהושע, משרתו של משה למנהיג
 
 על העם. 
 
ה' אומר לו כי עליו להעביר את עם ישראל את נהר הירדן
 
ומבטיח שהעם יקבל כל מקום שבו תדרוך כף רגלו כי הארץ
 
כבר ניתנה לעם בהבטחה של ה' לאבות  ולמשה.
 
ה' מפרט את גבולות הארץ כפי שהבטיח לאברהם  (בראשית יב', יג', טו', יז).
 
אורך הארץ מהמדבר ועד הלבנון ומשם עד נהר פרת.
 
רוחב הארץ מהים התיכון ועד ים המלח.
 
ה' מבטיח ליהושע כי במשך כל שנות מנהיגותו לא יקום איש
 
ויתנגד לו.
 
 ה' מבטיח ליהושע שהוא יהיה איתו ויעזור לו כפי שעזר
 
ותמך במשה. 
 
ה' חוזר על המשפט שאמר משה ליהושע (דברים לא' פסוק ז')
 
"חזק ואמץ" כלומר עליך להיות חזק ואמיץ כי מוטלות עליך משימות
 
רבות. ראשית על יהושע להנהיג את העם בכיבוש הנחלות בארץ
 
אשר הבטיח ה' לאבותיו.
 
לאחר מכן עורך ה' עם יהושע הסכם (חוזה, ברית - התחייבות בין שני צדדים)
 
אם יהושע יהיה חזק ואמיץ בשמירת מצוות התורה כפי שמשה
 
לימד אותו, ולא יזוז מחוקי התורה ימין ושמאל כדי שיוכל לשמש
 
 דוגמא  לעמו, אז הוא יצליח בכל מה שיעשה, ללא פחד כי ה' ילווה
 
 את דרכו וישמור עליו.

 

 

שמואל א פרק א

 

הסיפור המקראי ומאפיינו בהולדת שמואל שושלת יוחסין הסיפור המקראי מתחיל בכותרת לסיפור בד"כ הפס' הראשון מתאר את יחוסו של הגיבור. מוצאו של אלקנה משבט אפרים ממקום שקרא אפרת, הופעתה של שושלת היחסים מלמדת אותנו שהאיש היה אישיות רבת מעלה מכובדת שממנה יצא מנהיג גדול.

מוטיב העקרות חנה הייתה עקרה ופנינה פורייה והיו לה ילדים, פנינה הציקה לחנה והתגרתה בה. זהו מוטיב חוזר לקראת הולדתו של מנהיג גדול. מנהיגים נולדים בהפתעה, שניים מתוך שלושת האבות הם בנים לאמהות עקרות,ודווקא הנשים העקרות היו האהובות יותר על בעליהן. תהליך הבן שיהיה מנהיג הוא: עקרות > צער ותפילה > בשורה מפי מלאך\נביא > לידה.

נדר נדר זה התחייבות ושבועה לבצע משהו. למילה נדר יש משמעות חזקה כי ההתחייבות היא בין אדם לאלוהים. היה נהוג להבטיח לאל הבטחות על תנאי לקיום המעשה. האל היה שותף לשבועה כי הוא קיים את הצד שלו והאדם שילם את חובתו. הנדר של חנה: "אם ראה תראה בעוני עמתך... וננתון לה' ". התנאי שמעמידה חנה לה' הוא שבמידה וה' יכיר בסבלה וייתן לה ילד היא תמסור את הילד להיות עבד ה' למשך חייו.

מילה מנחה מילה מנחה היא מילה או שורש החוזרים על עצמו במס' פס' מצומצם לשם הדגשת רעיון או משמעות. המילה המנחה בפרק זה היא השורש ש-א-ל, שורש זה חוזר על עצמו ארבע פעמים בשני פס' (27-28). "...ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מאימו וגם אנוכי השאלתיו לה' כל הימים אשר היה שאול לה'.."

סצנה סצנה זאת תמונה שבה המספר עוצר את זמן הסיפור ועובר לזמן המסופר, כלומר הוא מראה לנו אחד לאחד מה נאמר בין שתי דמויות ואנו יכולים לראות זאת בדמיוננו.

לשון נופל על לשון חזרה של שורש או מילה כדי להבליט את המשמעות או את הפעולה. דוג' מן הפרק: בכה תבכה, תדר נדר ואכל תאכל.

הנגדה כאשר המספר מעמיד שתי דמיויות המנוגדות בדבריהן, או במעשיהן או בהתנהגותן. בסיפורינו הדמיות המנוגדות הן אלקנה ועלי כאשר חנה בוכה אלקנה מנחם אותה ומעודד אותה ואומר לה שהוא אוהב אותה יותר מאהבה של עשרה בנים ביחד. עלי כאשר ראה אותה בוכה ומפללת באוהל מועד הוא אומר לה "עד מתי תשתכרין"

אפיון הדמויות בפרק א' הסיפור המקראי קצר ומתומצת ביותר והמספר המתמצת במילים מיחס משמעות רבה לכל מילה. דמותה של חנה – חנה תפקיסה בסיפור להביא לעולם את אחד המנהיגים הגדולים במקרא שימלוך את שאול ודוד. היא תופיע רק בפרק הראשון של הספר ובעשרה פסוקים נוספים שאחריו והיא נמצאת בתבנית המוכרת של איזה עקרה ואהובה כמו רבקה ורחל שהן שתיים מתוך 4 אמהות. דמותה של פנינה – פנינה היא דמות משנה בסיפור היא מוזכרת רק בשני פסוקים וכל תפקידה הוא לעורר את כעסה של חנה כדי שזו תתפלל לה' מתוך כאב עמוק. דמותו של עלי – עלי הוא דמות ראשית בסיפור המקביל לסיפור הולדת שמואל. בסיפור הולדת שמואל תפקידו משני ואנו מוצאים בו רמז קל לבאות. כאשר חנה מפללת לה' ובוכה עלי חושב שהיא שיכורה וזה מראה לקוראים שעלי אינו מרגיש דיו לכאב הזולת. הדבר ילך ויתעצם בפרקים הבאים. דמותו של אלקנה – אלקנה הוא האב של מי שעתיד להיות הנביא הגדול שימליך את המלכים הראשונים. המספר רוצה להראות לנו ששמואל בא ממשפחה מיוחסת ושאבו אהב מאוד את אימו. את זאת המפר מראה לנו כבר בפסוק הראשון כאשר אלקנה מתואר בייחוס של שלושה דורות לפניו. בנוסף לכך המספר מתאר את עוצמת אהבתו של אלקנה לאישתו כי הוא אומר לה שאהבתו עזה כאהבתה של עשרה בנים.

 


 

 

שמואל א פרק ח

 

  • מדוע הצורך במלך היה כה חזק:

להבנת המשמעות ההיסטורית של ההתרחשות נתאר בקצרה את המצב שקדם להקמת המלוכה בישראל. המצוקה הביטחונית מבחוץ והשחיתות המוסרית מבית, בצמרת השלטון, שהעיקו על העם בתקופת השופטים, הביאו לשינוי חלקי של פני המנהיגות: במקום שופטים כריזמאטיים, אשר פעלו במסגרות שבטיות צרות למדיי, הופיעו שני מנהיגים, עלי ושמואל, המתוארים אמנם במקרא כשופטים ואולם פרסומם והילתם באו להם שלא מתוך המסגרות השבטיות.

 

  • גם שמואל וגם ה' מגיבים לדרישת העם, כל אחד בדרכו הוא:

- שמואל כעס והתפלל לה'.
- ה' הבין, נפגע, כעס ורצה ששמואל יעניק לעם הסבר מהו מלך ומה תפקידו.

 

  • שמואל הראה לעם, כי המלך ידאג לשלושה דברים:

1. צבא. (י"א-י"ג). 2. כלכלה. (י"ד ואילך). 3. חצר המלך. (י"ד ואילך).

 

  • הנימה (הצליל) שנשמעת מדבריו של שמואל לגבי המלך העתידי היא:
   הנימה שנשמעת מפי שמואל נאמרה בצורה שלילית ומאיימת. כאחד שלא חפץ במלך
   שמביא רשימת דברים על מנת להניע ולהפחיד את העם, מלהמליך מלך עליהם.
  • מה שמואל רצה להרוויח כאשר נאם את נאום- משפט המלך?
  - כנראה ששמואל נפגע באופן אישי, ולכן הציג את הדברים בצורה זו. או שהאמין יחד עם ה', כי ה' בכבודו ובעצמו הוא השליט היחיד, המלך הבלתי מעורער של עם ישראל לדורותיו, ולכן היה כה שלילי ביחס לדרישת העם- להמליך מלך בשר ודם.

פסוקים י"ט-כ "תגובת העם לנאומו של שמואל":

  • תגובת העם לנאומו של שמואל היא:
  העם דבק במטרה ובדרישה להמליך עליהם מלך, הם היו מאד אטומים כלפי הנאום, לכן-                                                                  העם רצה ודרש מלך!

פסוקים כ"א-כ"ב "תוצאות הפרק": 

  • ה' הורה לשמואל להמליך לעם מלך, ולשמואל לא נותר אלא לפזר את ההפגנה, ולשלוח כל איש מהעם לביתו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי JenSex^^ , 23/12/2010 22:00  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

21,611
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לJenSex^^ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על JenSex^^ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)