"When words fail-MUSIC speaks"

לבוא ממקום קיצוני,עם אנשים קיצוניים.

לעמוד ליד החומה הזאת,שמלמטה נראית עצומה,כאילו שגופך מכסה אולי מילימטר ממנה.

לטחוב פתק,הכי עמוק שאפשר,הכי בנאלי שאפשר.

אני לא יודעת אם יש לי בכלל איזושהי זכות לכתוב על מה זה עורר בי,על מה זה גרם לי להרגיש.

הרגשתי שהבטן שלי עשתה עשרה סיבובים,שהראש שלי מפוקח.במקום.צלול ונקי.שהלב נפתח למשהו קצת חדש.

אולי זו אווירת הקודש ששוררת בכל המקום,אולי אלה הנשים שנראה שמקבלות את כל הכוח בעולם רק מלעמוד שם,אולי זו חברה שנגעה והתפללה,ולבסוף עמדה ובכתה את נשמתה,אולי זוהי חשכת הלילה שהעצימה.

זה הטיהור הזה שאתה מרגיש כשאתה יוצא משם,כאילו שעשית את שלך לעשר שנים הקרובות.

משהו שם פגע בי,נתן לי כוח,נתן לי אמונה.