אני מרגישה מטומטמת.
אולי כי אני כל הזמן מתכננת ואתה כל הזמן מבטל.
אולי כי נמאס לי להתאכזב מהשטויות שלך.נמאס לי לדבר איתך ולהבהיר לך באופן מובהק וברור את הציפיות שלי מהכל ואז אתה בא ובשניה מנפץ.נמאס לי גם שאתה ילד קטן.כוסאמא שלך,רציני.
בא לי עכשיו לעשות לך דווקא.דווקא לא לדבר איתך עד יום שישי ולא לענות להודעות שלך.בא לי כי אני יודעת שזה יבאס אותך וזה הדבר העיקרי שהצד הנקמני שבי כרגע מעוניין לעשות.
פאק.
אני לא יודעת מה הקטע שלי,למה זה עושה לי כל כך טוב להחזיר?איזה מטומטמת.
כאילו שאני לא פוגעת בי בדיוק כמו שאני פוגעת בך.
ועכשיו אני יושבת ומחכה.למי מחכים?לעוד איזה חבר רנדומלי ברשימה הקצרה שלא בטוח שיבוא,לאיזו סיגריית דווקא טובה כזו,כי תכלס זה יעשה את העבודה לשני הצדדים.
אתה יודע כמה רציתי.אז פעם אחת לעשות מה שבראש שלך,מה שבראש שלנו.זה באמת יהרוג אותך?
אבל כן,מפתיע זה לא היה.בחרתי את הילד הטוב וזה בא לי מכל הצדדים האפשריים.
ואיך אני יכולה עכשיו לחפש אטרקציה בשווי 1500 שקל שאשכרה תעשה לך טוב,אם הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לא לדבר איתך עד מינימום אוגוסט.ורק כדי לפגוע בך.רק כדי שתדע שאתה פגעת בי.
שמישהו ינער אותך כבר.
ועוד להגיד לי שאני לפני הכל,שאני באה בראש הרשימה.איזה מין בולשיט.
תכלס הרשימה שלך פשוט לא כזאת ארוכה,וברגע שנכנס איזה משהו אטרקטיבי כמו כדורעף או למידה מזדיינת או פאקינג מישהי שהבטחת לה משהו אני אוטומטית יורדת בטבלה למקום האחרון.
אז כוס אמאמאמ שלך.
(ברור לי שמחר אני אשכח הכל,והכל יחזור להיות מושלם ומדהים כמו שאנחנו,אבל בינינו,יצאת אפס)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Miss.Desire