החיים בשידוכים

רבים הפעמים בהם אני הולכת לספריה ומסתובבת מסביב לעצמי, למדפים ולספרניות מתוך רצון למצוא ספר שימצא חן בעייני.

בפעם האחרונה קפץ למולי ספרו של דויד גרוסמן "מישהו לרוץ איתו". ואני, השתוממתי איך יתכן שעוד לא קראתי את הספר ששמעתי עליו רבות וטובות בעבר.

ואכן בימים האחרונים, רוב זמני החופשי, בדרכים ובבית, נוצל לקריאת הספר.

ועכשיו, כשסיימתי אותו, אין יל אלא לאמר שתרוצו בהמוניכם.

ספר כ"כ יפה, נוגע ללב, ומרגש.

יש בו ניגוד עדין ומדהים בין תמימות של ילדים בני 16 שחושבים שהם סופרמן וסופרוומן (superwoman) ויכולים לתקן את האנושות לבין העולם האכזר שמתקיים במקביל לעולם שלנו וחי רק כמה רחובות מאיתנו ועם זאת אנחנו לא תמיד מודעים לו. ולפעמים אפילו רואים ולא מפנימים את עומק השבר שעובר על ילדים שחיים שם. והעולם ההוא, האפל והממכר, לצערינו אוכל כל חלקה טובה וחוצה מגזרים וחצרות.

וכמו שאמרה לי הספרנית כששאלתי את הספר, "אני מקנאה בך שעוד לא קראת את הספר הזה"....