החיים בשידוכים

השבוע שנחתם לו בימים אלו היה אחד מהשבועות הקשים בחיי.

שבוע קשה רגשית...

השידוכים האלו, שנמשכים כבר הרבה מאד שנים היו מלווים בהרבה רגעי כאב, צער, התלבטויות, והחלטות שקשורות לחיים ומוות.

לפעמים אני חושבת שהחלטות בשידוכים הן קשות יותר מחיים ומוות, כי המוות מעביר אותנו לעולם האמת. בשידוכים אנחנו נשארים כאן ל- 100 שנים של חיים המושפעים מההחלטות שקיבלנו ודורשים התמודדות איתן (אצלי זה דורש רק 95 שנות התמודדות).

עברתי בחיי אפיזודות לא נעימות, רגשיות וכואבות מאד.

ועדיין, השבוע הזה היה השבוע הקשה ביותר.

שבוע שהיה מעורב במחשבות על הכל לטובה, הכל משמים, בחירה חופשית, כיבוד הורים, אהבה, זוגיות ומשפחה, נישואין וכל מה שביניהם, טעויות וההשלכות שלהן, בריחה מהכל, שבירת כלים, חציית גבולות. ודמעות.

הסידור, הכותל המערבי, הכותל הביתי ואפילו הכותל בעבודה.כולם הם עדי.

אנא ריבונו של עולם, שהשבוע הזה יהיה הקשה ביותר. גם לי יש גבול לכאב ולסבל שאני מסוגלת לשאת ולסבול, ואני מרגישה שהשבוע הזה רוקן ממני את כל הכוחות.