ודווקא המקום והזמן בהם אני אמורה למצוא את הכי הרבה שקט ושלווה

מהווים עבורי סיוט שחוזר על עצמו שוב ושוב.

ולרגע, מבלי לשים לב- שוב הייתי משותקת, בלי יכולת לזוז,

והם הסתכלו עלי כמו חבורת נשרים רעבים וחיכו לתקוף.

פעם הם היו אחד, אבל הם הכפילו את עצמם,

וזה כבר מעבר למה שהשקט שלי יכול לשאת.

ואולי, אולי מחכה לה עוד איזה פינה קטנה של מעט שקט;

וגם לא יותר מידי.

אם הכל ילך כמו שצריך- ספונטניות מלאה תשוקה ולהט, מבלי לחשוב על הזמן או המקום;

אם זה יהיה ככה זה יהיה טוב, אבל אני בכל זאת לא רוצה לפתח ציפיות.