[30.12.08 אחרי 10 בלילה]
אזעקה... אימא יש אזעקה??
-אימא: מה פתאום זה מהטלוויזיה?!
-חבר של אימא: כן זה מהטלויזיה..
-אני: לא לא, נו יש אזעקה...
-אימא וחבר שלה: רגע, כן זאת אזעקה!
-אני: אז מה עושים עכשיו?? לחדר של גל? [אחי הקטן]
-אימא: כן.. =\
**נכנסים לחדר, [אגב אין לנו חדר מוגן או מדרגות, זה פשוט החדר היחידה שכולו בטון] בזמן האזעקה בום הקיר רעד,נפל לא רחוק מהבית וככה התחילה השגרה החדשה שלנו.
יום למחורת [31.12.08], אין לימודים, סיבובת 9 בבוקר
-טלויזיה, ערוץ 2, לילך סונין: נשמעת כעת אזעקה ברחבי ב"ש
-אני: מה?? איפה?? שיט..
**אימא תולה כביסה, יוצאת לקרוא לה.
-אני: אימא יש אזעקה!
-אימא: מה? איפה?
-אני: נו לא יודעת, אמרו בטלויזיה..
-אימא: בטוח?
-אני: כן!
-אימא: טוב לחדר של גל.
בום! מתחילה אזעקה פתאום... עוד בום!!
**ואז זה קרה שוב אחרי שעה רק בלי אזעקה בכלל, [בערב הלכתי לחברה בעומר, בכל זאת סילבסטר].
**לפני שיצאתי לעומר נכנסתי להתקלח, ודחיתי את זה כל הזמן מחשש שתהיה אזעקה באותו זמן,
לבסוף נכנסתי, כיוונתי מים, גילתי שקיבלתי ****, ואז אזעקה מהרדיו [ברקע נאמר "אזעקה בבאר שבע"]...
אני: פאק!!
אימא: דיאנה..
אני: שמעתי!
נכנסים לחד של גל,
רדיו: כעת נשמעת אזעקה בב"ש, נשמעה אזעקת שווא בב"ש.
אני: כוסאמאמאמאמאמק!
[סביבות 11-12 בלילה]
ככה נפתחה לי השנה: בבום בלי אזעקה בלי כלום, תקרה רועדת, ושאנטיות מטורפת שלי ושל חברה שלי...
אני: נראה לי הייתה נפילה?!
חברה:כן כן הייתה, בואי נרד לממ"ד
אני: טוב...
רגע.. כבר נפל! אין טעם.
חברה:צודקת XDXD
**ואז היה עוד אחד כזה, רק פחות רועד.
[1.1.09, שנה טובה??, 6-9 בבוקר]
**2 נפליות בשעות האלה, כמבון שלא נשמעה אזעקה בעומר, ושמענו במעומעם את הנפילה. ושתיהם היו ככה:
אני ו/או חברה שלי: הייתה נפילה??
-שיט אנחנו עדו פעם אוכלות סרטים??
-לא לא זאת הייתה נפילה!
-וזה היה מטוס?!
-שיט, נדפקנו!
[4-6, אחה"צ/ערב, בביתי]
**4 אזעקות בטווח הזה, הלוך ושוב, הלוך ושוב...
-אני: שיט, לא שוב!!
ושוב!
**ואז בסביבות 9, הגענו להחלטה סופ"ש באילת!!
וחזרנו בשבת, עם הידיעה שנכנסו קרקעית!
כמובן שיש לי את כל הסיבוכים שלי עדיין,
וכל הפאקים שלי,
אבל אני רוצה את הפוסט הזה להקדיש ל"מבצע" 'עופרת יצוקה'.
למי שלא יודע אני גרה בב"ש,
אני ידעתי שיגיעו לפה, ואני ידעתי שתהיה הפוגה אחרי הכניסה הקרקעית...
זה באמת באמת קשה,
ומורט עצבים בעיקר.
אבל אנחנו נספוג, ואנחנו נישאר פה, כי אנחנו לא ניתן להם להנות מהתחושה שהם גרמו לנו לברוח!!
אנחנו פה עם כל הגראדים/קסאמים/פצמר"ים...
ואנו לא מתכוונים לוותר, זה מבצע שהיה צריך להתבצע לפני 7 שנים, כשהכל התחיל,
ולא היה צריך לחכות 8 שנים עד שהם יצברו כוח, ונשק.
השעה רק 12 בצהריים, וכבר היו פה בסביבות ה-4 אזעקת.
אנחנו ממשיכים להישאר פה, ולהראות שאנחנו לא מוותרים, אין ברירה אחרת.
ובמקום הזה אני רוצה לחזק את כל המשפחות של חיילנו ברצועה,
שיחזרו בשלום, אנחנו לא רוצים לשמוע על עוד הרוגים ופצועים,
אין לנו ילדים למלחמות..
אני מקווה שכולם יחזרו בריאים, שלמים וחיים =\
נכון לעכשיו יש לנו 5 חיילים הרוגים, 5 יותר מידי:
ת.נ.צ.ב.ה
סמ"ר דביר עמנואלוף, בן 22 מגבעת זאב
רס"ן דגן ורטמן, בן 32 ממעלה מכמש
סמ"ר נתאי שטרן בן 21 מירושלים
רב"ט יוסף מועדי בן 19 מחיפה
סרן יונתן נתנאל, בן 27 ואב לתינוקת מההתנחלות קדומים
[אני מקווה שאני לא אצטרך לעשות עוד הקדשה כזאת]
ובעיקר שקט!
דיאנה :] 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
