נתחיל עם משהו אופטימי =|... [בערך?!?!]
איך אני מסבירה משהו שאני עצמי לא יכולה להסביר??
איך אני מתארת את ההרגשה הזאת??
הרגשה של ריק? או כלום...
אני לא יודעת איך להסיבר את זה,
אם אני לא מובגלת לקבל אהבה,
אז על אחת כמה וכמה
אני לא אצליח להעניק, או להחצין...
זה לא שאני לא מרגישה..
אני פשוט לא מסוגלת לבטא את זה...
כאילו,
אני לא יכולה להסביר את זה, זה קטע מסובך...
אני גם לא חושבת שאני מוכנה לזה,
אני כן אמרוה להתמודד עם זה...
אבל לא בטוח שזה הזמן או האדם הנכון.
אני לא סוגרה על כלום,
מה שכן אני יודעת שאין אינטראקציה פיסית,
אני לא יכולה לשלוט בזה,
אם האישיות הייתה מספיקה היה מצויין.
אני כן מרגישה, אבל לא מסוגלת לקבל אהבה,
או שאולי זה מה שחסר,
כדי שאני גם אחצין את זה...
אני חייבת למצוא דרך להיפטר מזה..
זה נטל גדול,
גדול מידי...
אני יודעת שאני יכולה יותר,
ואני יכולה גם להיפתח,
ולהיות "זמינה",
כי אני לא משדרת את זה...
אני מפחדת,
מאינטימיות,
מלהיחשף,
מלהיות פגיעה...
נפגעתי!
וזה כאב,
יותר מידי כאב...
זה פאק רציני שאני צריכה לפתור,
אני כמו "בונקר",
אני לא מראה כלום...
לטוב ולרע,
אבל אני כן סומכת על אנשים...
ובוטחת בהם,
כשזה נוגע לגילוי סודות,
וכד', מצידי לספר הכל, על הכל!!
אבל זה פגיעות שונה,
פגיעות של?!
לא לחשוף רגשות...
בזה אין לי בעייה,
זה פגיעות של להרגיש,
לאהוב ולהיות נאהבת,
זה משהו שאני לא יכולה להתמודד איתו,
זה בעייתי,
זה גם פוגע בשאר האנשים סביבי,
אני לא יכולה להתמודד עם אינטימיות,
אז אני לא יכולה לתמוך,
ולא יכולה להיות שם בשביל אנשים,
וזה פוגע בהם,
ובי.
יש דברים שצריך להתמודד איתם,
ויש דברים שיכולים לחכות,
אבל עם זה אני צריכה להתמודד,
וזה פאק שצריך לפתור,
דחוף!
עד אז...
שיהיה לכולם שבוע/חודש טוב :]
-דיאנה-
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
