למה ? למה פשוט זה היה אמור לקרות..
למה אתה פשוט לא נעלם לי מהחיים?
המשפט הזה.. הוא חרוט אצלי .. לא יכולה לשכוח.
אבל אתה לא מבין! אתה לא מבין שכל מה שאנחנו עושים זה רק לפוגע אחד בשני.
"חשבתי שאת יודעת שאני יהיה פה ,, אבא שלך לא סיפר לך?"
"לא .. כנראה שהוא שכח"
"טוב .. אז הנה אני " מעביר את ידו בשיערו ואז מתקרב אלי לאט "לא התגעגעת אלי?"
"כן.. " מודה באמת , כל כך התגעגעתי שפשוט היה לי חשק להסתער אליו ולנשק אותו.
"גם אני.. לא הפסקתי לחשוב אלייך , חשבתי מלא פעמיים עם להתקשר אלייך אבל ידעתי שלא היית עונה לי , בטח אחרי מה שעשיתי לך.. "
"ועשיתה בטוב , למה להכניס ראש בריא למיטה חולה? זה פשוט לא טוב מה שקורה בינינו" אומרת לו.
"כל הזמן הזה שהייתי רחוקה ממך .. יצאה לי לחשוב הרבה עלי ועלייך , כל מה שאי פעם רציתי זה להיות איתך .. ואתה רק פגעת בי פעם אחר פעם.. " אומרת לו מנסה כמה יותר להתרחק ממנו , מרגישה את הדמעות עולות.
"ועכשיו אתה בא אלי שואל עם אני מתגעגעת אלייך כשאתה יודע את התשובה , יודע עד כמה שכל מה שהיה יכול לקרות בינינו זה אתה הרסתה .. הרסתה עם כל ההמעשיים הטיפשיים שלך " צועקת אליו בוכה ומנסה להתחמק מידיו שמנסות לחבק אותי
"אני מצטער! ולריה אני לא רציתי לפגוע בך .. אני אוהב אותך!
ואז פשוט לא יכולתי יותר הסתובבתי וברחתי , המשפט הזה.. פשוט.. אני לא יכולה להתמודד עם זה.
חשבתי שהכול יהיה טוב , אתה הייתה רחוק ממני , רחוק מהעין רחוק מהלב.
והכול היה בסדר ! קיבלתי את זה שלא יכולתי להיות איתך ,, ופתאום משום מקום אתה צץ לי והכול מתהפך לי!
אני מבולבלת , כל כך פגוע , כואב לי ... אני רוצה אותך ! כל כך רוצה אתה כמו סם ממכר!
ואז שוב ההרגשה הזאת שאני לבד , אין מישהו שיוכל להבין אותי באמת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
OMG its Ria :O!