חרא בוקר.
חרא אנשים.
חרא של משפחה
חרא של חיים.
נפגשנו היום .. היה כל כך כואב.
כמה בכיתי ה' !
עד עכשיו אני מנצלת את זה שאין לי אף אחד בבית ואני לא יכולה להפסיק.
נמאס לי.
אתה כ"כ נמאסת!
כמה אפשר להכאיב?!
אין לי כוח לזה יותר !
כואב לי הכול , הראש, הבטן , העיניים .. ומיוחד הלב.
כ"כ כאב לי , כ"כ הכאבת!
מה ציפית ממני ? שנחזור?
לא ! אתה כ"כ טועה .. זה בחיים לא יקרה!
אני לא יתן לך עוד הזדמנות .. הזדמנות להפיל אותי , לפגוע בי , להשפיל אותי !
אין מצב אני לא חוזרת בעצמי.
אני לא הולכת לבגוד , לשקר ולרמוס את אנשים שאני אוהבת רק בגללך!
אני לא כמוה !
שמעת? אני לא כמוה , אני בחיים לא יהיה גם !
באלי לי לצעוק , לשבור , לרמוס , להשפיל , לפגוע ,לקרוע , להשתגע !
תניח לי כבר.
לא טוב לי!
נמאס לי להעמיד פנים!
אני פאקינג הורסת את עצמי!
כמה אפשר? תענה לי.. כמה אפשר ?!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
OMG its Ria :O!