לאן עכשיו פנייך מועדות

לאן עכשיו רגלייך מבקשות

את בורחת כתמיד

לאן בעצמך לא יודעת

מחפשת מקום שקט

אך לא מוצאת אותו כאן

את רוצה לצעוק

אני דפוקה

אך מישהו שוב עוצר בעדך

מי הוא את שואלת

והוא לא האיש שלך

ואיננו זר

בלי לחכות לתשובה

את פונה לשם

איפה שחום השמש

לא משאיר כויות אלה מרפא

איפה שקור הירח

לא מקרר את גופך

שם תמיד תהיה לבד

שם אין מקום לשניים,את אומרת.

גן העדן הרי שייך רק לך