נו נו נו על מחשבות לא טהורות!

אז אמרת שנלך לישון. "ברור" - עניתי. "לא, אני מתכוון לזה" - אמרתי.

אז חזרנו אליך, עייפים, מתוסכלים ששוב לא נתראה שבועיים. "לפחות נישן הלילה ביחד" -"לפחות".

"אתה חושב שייצא לנו אשכרה לישון?"

"בטח, אם זה תלוי בי, לא יקרה כלום"

"אני מריחה התערבות?"

"יאללה"

"יאללה, תתכונן להפסיד, אני מקווה שתעשה את זה בכבוד" ~קריצה.

המרוץ התחיל.

הלכת לשרותים ואני לא בזבזתי זמן. נשארתי בדיוק בחוטיני הכל כל אהוב עליך. כשרק כיסוי המיטה עליי. חזרת, אני נמנמתי, התחלנו להתנשק. מהלך מוטעה ראשון שלך. "תפסיק, כי מפה יהיה לך קשה לנצח" "מישהי בטוחה בעצמה" "כן, כנ"ל לגבייך, אני רק מזהירה". החוק היחיד היה פשוט מאוד - לא שולחים ידיים מתחת לחגורה, הפסד טכני. אז התנשקנו, לא יכולת לעמוד בפיתוי ועברת לפיטמות הזקורות לכבודך, ואני, כטיזרית שמכבדת את עצמה התחלתי להתנועע תחתייך. "תפסיק" לחשתי לך באוזן תוכדי שאני נושקת לצווארך בליווי נשיכות קטנות. "עדין חושב שתנצח" "לא חושב, אני בטוח". אז החלטתי לעבוד לשלב השני. "רוצה לראות אותי משחקת משחק מלוכלך?" "נראה אותך". ובתנועה זורמת הורדתי את התחתון למראה המתעורר שלך. חשבת שזה הכל? שולחת יד למטה ומתחילה לשחק בעצמי. "רוצה לשחק גם?"

המשך בהזדמנות, אין לי כח