מזל שאי אפשר להיות לבד

לרגע שכחתי שזה בלוג פרטי ושאני באמת יכולה לכתוב פה על הכל, אפילו על אליני, ילדה מהמגמה שלי שדוחה אותי.

שנה הבאה הולכת להיות קריסה של המגמה,

ליסל פורשת לחופשת לידה,

ויקי עוזבת,

נשאר את מיכלי וכנראה עוד מורה בלתי מנוסה שמלמדת תרגילי מתנ"ס.

את אלפסי אני עוזבת, נדמה לי שיש כבר כמה בנות שיותר טובות ממנו מבחינה טכנית.

ובלי קשר, ממש ממש לא אכפת לו מאף אחת, גם לא מהחזקות ביותר,

הוא לא מעיר, הוא לא משפר אבל הוא לוקח את הקרדיט על כך שאני השתפרתי, אבל לא מותק, הכל בזכות עצמי ובזכות המגמה.

עא, טוב לי כ"כ.

אפילו הדבר שהיה נראה לי הכי רחוק ממני, כבר קרוב כ"כ.

יש לי חברות טובות, גם לא טובות,

יש לי ציונים סבירים ואפילו טובים,

יש לי משפחה,

יש לי הכל.

וכמובן שיש קצת אפור אבל מי אמר שאפור הוא צבע לא יפה?

המטרות הבאות שלי הן-

 לעבור למריים

לא להשבר בדיאטה [עאאאאאאא]

למצוא קורס קיץ [כנראה הבלט הישראלי]

ללמוד

להפגש עם בר

להתפרק ביום שבת [מסיבה סגורה:P]

ולהנות, הכי חשובD:::

יום טוב