מזל שאי אפשר להיות לבד

פעם החלום שלי היה לקום יום אחד בבוקר ולהרגיש שלמה, להרגיש יפה, נאהבת, מסופקת, מאוהבת.

פעם, שהייתי בודדה, הייתי אומרת שרק מעשים ישנו את חיי, ואמא אמרה שעם הזמן הכל קורה.

הכרתי מישהו, בבאולינג שבקניון ליד הבית שלי. בר גררה אותי לשם תמיד בשביל לראות את נועה חברה שלה שממלצרת שם. ואז יום אחד, מישהו בערך בגובה מטר 85 עם כתפיים רחבות הגיש לי ולבר כדורי שוקולד בחינם וניהל איתנו שיחות רציניות.

נזכרתי שראיתי אותו כמה ימים לפני, אבל לא שמתי לב אליו, ורק אז שהוא פתח את הפה שלו, התאהבתי.

אני וליאור לא מוגדרים,

באתי אליו יום שבת בערב, נסענו במכונית שלו לבלוקבאסטר לשכור סרט.. "מלך העקרבים", שנינו לוחמים בלב,

הכרתי את ההורים שלו, הם מהזוגות המבוגרים האלה שדוחפים אוכל לצלחת של הילדים שלהם, ועלינו לחדר שלו למעלה.

ליאור שר וניגן לי שיר שלו,

ליאור שר מדהים,

ליאור מרגש אותי,

ליאור מצחיק אותי,

ליאור ספונטני,

ליאור מקסים אותי.

שכבנו על המיטה שלו וראינו את הסרט,

בהתחלה כל אחד בצד אחר של המיטה, מרגישים את המתח הזה בינינו וכמעט שלא מסתכלים על אחד השני.

ליאור שם את ידו מתחת לראשי והסתכלתי אליו וחייכתי והוא אליי, וצפינו.

ליאור נישק אותי, נגע קצת.

בשעה 11:10 בערך אמרתי לליאור בגמגום צולע ומעצבן, שאני לא רוצה שיקרה משהו מיני הערב כי זו פעם ראשונה שאני רוצה לתת מעצמי מאהבה, והרגע יהיה נכון לי שהוא יקרה, והוא לא עכשיו,

צריך איפוק בפגישות הראשונות, שיהיה למה לחכות, למה לחזר, לצפות.

ליאור החזיר אותי הביתה, נשיקה על השפתיים.

יצאתי מהמכונית עם חיוך.

איך זה שאימא יודעת תמיד הכול?