דברים שכדאי לדעת

לא שברתי שום דבר (חוץ משיניים)- עדיין נכון
כן התנשקתי
יש לי חבר
השיניים שלי ישרות
לא נכשלתי במבחן שבאמת נחשב... וואלה, באמת שכבר לא נוגע אלי

לא עשיתי בנג'י
עשיתי עגיל במקום אחר חוץ מבאוזניים
שחיתי בעירום
הורדתי נקודת חן ( יש לי המון!, ועכשיו אחת פחות )
לא התאמנתי במכון כושר
לא שקלתי יותר מ49- 63

נסעתי לחו''ל לבד
לא עישנתי
לא נכשלתי בתעודה- לא זוכרת לא אכפת לי
לא עשיתי בנייה

יותר מ3 שנים לא כתבתי כאן, ואוא הו כמה שהזמן השתנה.

השנה 2007. אני בכיתה י', בקרוב בת 16. קטנה ותמימה. כמה עבר מאז- יא' הנוראה, רן כפול 3, סיום בית ספר, רודוס, מכינה, אירלנד, צבא, סיום קורס, מחו''ה אלון.... וכל כותרת פה כוללת כל כך הרבה.

השנה- 2011. רק התחילה. בדרך להיות בת 20, רגילה שניה בצבא. דעות קיימות אבל עוד לא מבוססות, עדיין מתוסכלת מהחיים לא פעם ולא פעמיים בשבוע, כבר לא כל כך כותבת, חזרתי לקרוא. אמא עברה סרטן, כרגע בהצלחה. אבא מנסה שאכיר אותו. אח ואני בתהליכי חיזוק קשר דם. יש חבר. יש חברים מכל כך הרבה מקומות. יש בעיקר הזנחה.

אני- בן אדם טוב ש: רע לעצמי, רע למשפחה, רע לחברים. לצבא עוד לא בטוח. מפקדת רעה- גם עוד לא בטוח. בת זוג- בסדר.

די לבלאי! פחות לדבר, יותר לעשות. מנסה להתקשר. כן אלך לליליה לבן אני מקווה. יש רצון לסדר חדרים, שזו התחלה, אבל שוב- המעשה מדבר בקול רם מהמילים.

לרגילה אני מתכננת- יסמין=צפון, קרן דרכסלר, אולי קרן רחימי, אריאלה, תהילה, השראה, רוני, קצת תרבות, אמא אבא סבתא דודים!....... כותבת את הרשימה ויש לי איכסה בלבף, כי אני לא מאמינה שאספיק הכל ואפילו לא חצי. רע!

בשבת אני פה. מיליון אנשים לבקר, ורן. מעל הכל. אולי אני בת זוג קצ יותר מבסדר.

רוצה והולכת לפגוש את הדר שפיץ. רוצה את לילי. יקרה? ואת רותמץ. ואת ענברי. אז אני רוצה. עשיתי לי סדר עדיפויות, אולי כדאי שאדבוק בו. פשוט יש כל כך הרבה על הדרך.

לסדר חדר!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני אוהבת איך.... המילים מצליחות לבטא בדיוק מה אני מרגישה עכשיו. חצי תחושת פספוס, הרבה חשש. והכי חשוב- אי אמונה אחת גדולה. 3/4 שעה עד שסבתא באה לקחת אותי לרופא שיניים, ואוכל לפני זה כמובן. ואחר כך? אלוהים גדול. ויש סיכוי קטנטן, שהזמן ינוצל כראוי.

אה, ולנוח זה גם חשוב.

איזה באסה שישרא מחקו לי את הבלוג.