כשגעגוע פוגש את האהבה והימים שאת לבד
את קוראת ספר על פעם אהבה ישנה על התרגשות מלחיצת יד ממבטים שנפגשו
הרגש הזה גובר ופורץ בורח לך מבפנים
מתכרבלת בשמיכה עוצמת עיניים חזק ונוגעת בדמיונך בעיניו באפו בשפתיו
פנים כה מושלמות עיניים עצומות ואת מתקרבת רוצה לנשק ברוך ועדינות
ולחבק חזק כדי לחוש קרוב קרוב
אך הוא רחוק דווקא עכשיו כשאת רוצה בו כל כך
להפיג עצבות לספק געגוע,להרגיש יציבות בחוסן ידיו
ועיניך שוב פקוחות והבעה מאוכזבת
הדמיון כבר לא מציאותי,לא מוחשי
והכרית שלידך דוממת שרויה בדמעות בכל מקום
את מחייגת מקווה שיענה ואת מתנחמת בקול הרחוק שלו
בשבוע טוב המתוק שלו
ואת לוחשת "אני אוהבת"
והוא לוחש לך "המון"
וכשהיום בשבוע שבו הוא מגיע ממלא אותך במתח וציפייה וגעגוע רוגש
ואהבה שדוחקת את כל פינות הלב דוחפת מושכת רוצה להתפרץ
רק שיגיע כבר
כי כשגעגוע פוגש באהבה רוגשת הלב כבר לא יכול מלהכיל
נער שלי חזור כבר שאוכל לספר לחבק להרגיש