התעוררתי ב3 בצהוריים עם כאב ראש מטורף ו3 שיחות שלא נענו.
"את לא ישנה, ילדה?" אמרתי בקול מנומנם למיטל אחרי ה3 שיחות שלה.
"לא, התעוררתי ב1 או משהו כזה. תקשיבי יום אחרון של החופש היום ובאלי סופרלנד"
"מה סופרלנד עכשיו? מתפוצץ לי הראש ואת רוצה ללכת לסופרלנד?" אמרתי בפיהוק.
"כן" היא קבעה.
"טוב בואי אליי ונראה" אמרתי ורציתי ללכת להמשיך לישון.
בדיוק נרדמתי כשנפתחה הדלת ומשהו ישב עליי.
"איך אני יכולה לעזור לך?"
"אני צריך ממך טובה ענקית" אמר דניאל כשהוא עדיין לא קם.
"בוא נתחיל מזה שתקום מהסרעפת שלי" אמרתי כשאני נחנקת.
"מצטער" צחק וקם.
"אני מקשיבה" אמרתי ושפשפתי את העיניים "גם ככה לישון כבר לא יביאו לי".
קמתי לשירותים לצחצח שיניים ולקחת אקמול והוא בינתיים דיבר.
"יש לידידה ממש ממש טובה שלי יומולדת ואני צריך בגדים" הוא עצר.
"אז מה אתה רוצה ממני?" אמרתי והכנסתי מים לפה.
"את באה איתי לקנות אותם" הוא קבע ואני הוצאתי את כל המים במכה על המראה.
"מה? לא, אין סיכוי דניאל. ללכת לקנות איתך בגדים זה כמו ללכת עם איזה כוסית בקניון של בוורלי הילס. אתה יותר גרוע ממיטל ומכל החברות שלי ביחד" סיימתי וניגבתי את הפנים עם המגבת.
"בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה" הוא שיגע אותי.
"טוב מתי אתה רוצה?" נכנעתי.
"יום חמישי" הוא אמר.
"עוד יומיים או שבוע הבא?"
"חמישי הזה י'סתומה" הוא ענה.
"אתה סתום. עוף מהחדר שלי בכלל" אמרתי ובתגובה הוא זרק עליי כרית ויצא.
'לאן הכנסתי את עצמי' נאנחתי והלכתי לראות אם יש הודעות במחשב.
הייתה הודעה אחת מליאור ואחת ממיטל.
'איזה עלובה אני' חשבתי לפני שפתחתי.
~
מיטלי בסטאטוס לא זמין:
לא כאן (=
מתארגנת והולכת לילדה הכי שמנה בעולם :D
היום סופרלנדדדד =]]]]]]]]
~
מיטלי: אני מתרגנת ויוצאת
מיטלי: יאלה יצאתי אני עוד רבע שעה אצלך
~
סגרתי את השיחה והסתכלתי על השעון. ' היא כבר צריכה להגיע'
הדלקתי מוזיקה והתנגן עכשיו השיר mutya buena –real girl.
מזערתי את הווינאמפ ופתחתי את ההודעה מליאור.
~
*ליאורי שלי* בסטאטוס לא נמצא:
נגמר החופש =[
ליאני אני אוהב אותך נסיכה שלי
3>
~
*ליאורי שלי*: בוקר טוב נסיכה
%ליאנצ'ו זה הכי, אחי%: שממממן =]]]
*ליאורי שלי*: שמממממנה P: כואב הראש?
%ליאנצ'ו זה הכי, אחי%: אממ כבר לא, לקחתי אקמול
*ליאורי שלי*: אהה. אוף היום זה היום האחרון של החופש =[ לא באלי בצפר
%ליאנצ'ו זה הכי אחי%: אפשר לחשוב אתה גם עושה שם משהו XD
*ליאורי שלי*: זה לא העניין פה!
*ליאורי שלי*: את עושה היום משהו?
%ליאנצ'ו זה הכי אחי%: אממ מיטל רוצה סופרלנד, אולי תבוא עם עמית גם?
*ליאורי שלי*: חחח לסופרלנד? לא נראה לי
%ליאנצ'ו זה הכי אחי%: למה לא? =( תוכל להיות איתי נו!
*ליאורי שלי*: לא מאמי לא באלי סופרלנד
%ליאנצ'ו זה הכי אחי%:טוב איך שאתה רוצה =(
*ליאורי שלי*:די יפה שלי, אל תכעסי
%ליאנצ'ו זה הכי אחי%: לא רוצה
*ליאורי שלי*: אני אוהב אותך המון המון
%ליאנצ'ו זה הכי אחי%: חחח טוב אני גם ככה לא יכולה לכעוס עליך. הנה מיטל הגיעה אני ידבר איתך כבר טוב שמן? אני אוהבת אותך יותר :P
*ליאורי שלי*: טוב נסיכה שלי :]
~
"שמנננה" היא קפצה עליי.
"ועוד אני שמנה " צחקתי.
"יאלה תתארגני ונלך כבר 4"
"טוב נו. תבדקי רק כמה כסף יש לי במגירה ואני יתלבש בינתיים" אמרתי לה וקמתי לארון.
"יש לך 200" היא צעקה לי ואני בדיוק משכתי ג'ינס בהיר שרחב למטה, גופייה שחורה וג'קט דק שחור.
"חכי אני יבקש מאמא שלי, לא רוצה לבזבז את הכסף האחרון שלי" אמרתי וירדתי לבקש מאמא.
היא הביאה לי 150 שקל והלכתי להתאפר.
"חכי אני רעבה, אני יקח משהו ונלך" אמרתי לה.
"ואי גמאני, תכיני לי גם משהו" היא ענתה לי ואני הכנתי לנו 2 טוסטים.
"ביי אמא" צעקתי לה כשיצאנו.
"תהנו חמודות ולא לחזור מאוחר" היא ענתה וסגרתי ת'דלת.
-
"ואי איזה כיף זה היה" אמרה מיטל כשירדנו מהסוכריה "באלי עוד פעם, בואי"
ולפני שהספקתי להגיב מצאתי את עצמי שוב פעם מתהפכת על הסוכריה.
ככה עברנו על כל המתקנים, אכלנו, שוב עברנו על כל המתקנים ובלי שום דבר מיוחד חזרנו הבייתה בסביבות 10.
"יואו היה מזה כיף מאמי, תודה שבאת איתי" היא אמרה לי וחיבקה אותי.
"אין בעיה" צחקתי "באמת היה כיף. טוב יאלה הנה התחנה שלי " חיבקתי אותה חזרה וירדתי.
"איך היה מתוקה?" אמא שאלה אותי כשרק נכנסתי.
"אממ היה כיף" עניתי ובאתי לעלות לחדר.
"את רעבה?" היא עצרה אותי לשנייה.
"לא אמא אכלתי שם מלא. טוב אני עייפה והולכת לישון לילה טוב" עניתי והלכתי.
עליתי לחדר ואפילו לא היה לי כוח לבדוק הודעות. ישר החלפתי לפיג'מה, פתחתי ת'חלון ונשכבתי במיטה. הספקתי לחשוב טיפה על ליאור ונרדמתי מהר.
"ליאן, קומי" טלטלו אותי "ליאאאאן".
פתחתי את העיניים וראיתי את אמא מעליי.
"רגע עוד דקה" אמרתי והסתובבתי לצד השני.
"אין דקה כבר 7 ורבע קומי" היא טלטלה אותי שוב.
לא עניתי אלא משכתי את השמיכה מעליי ובאותו הרגע היא ירדה ממני.
"קודם תקומי אחר כך תקבלי את השמיכה" היא אמרה ויצאה מהחדר. עם השמיכה.
לא היה לי כוח להתאפר ולהתארגן וכל זה אז פשוט הוצאתי מהארון מכנס ספורט אפור שממש רחב למטה, גופייה לבנה דיי ארוכה וג'קט אפור מתאים.
שמתי סרט לבן בשיער, הוצאתי ממנו את הפוני וירדתי למטה לאכול.
"דניאל תקפיץ אותי לבית ספר" אמרתי בפיהוק תוך כדי לעיסת הקורנפלקס.
"י'ילדה דוחה אחת, תבלעי אחר כך תדברי , אני לא רוצה לראות את השאריות אוכל שלך"
צחקתי וזרקתי עליו קצת קורנפלקס יבש.
"טוב מהר , יש לך 10 דקות" הוא אמר והלך לסלון.
אני בינתיים סידרתי מהר את התיק, שמתי נעלי ספורט לבנות נמוכות וירדתי למטה.
"אני מוכנה" הכרזתי ובעשרה ל8 יצאנו מהבית.
בשער פגשתי את מיטל ועמית ונכנסנו לבית הספר.
"מה זה?" מיטל הספיקה לשאול לפני כשראינו 2 ניידות עוצרות בשער וממנה יצאו 4 שוטרים וחייל.
שמענו את הצלצול והמורה נכנסה.
כששאלנו אותה על השוטרים היא לא יכלה לענות והתחילה ללמד.
"על התלמידים לרדת לאודיטוריום מיד בצורה מסודרת. אני חוזרת בצורה מסודרת" נשמע קול המנהלת במקרופון בכל הבית ספר.
כולנו ירדנו לשם ואני מיטל, עמית, ליאור ושירן התיישבנו ביחד באיזושהי פינה.
המנהלת עלתה על הבמה כשלצידה 2 שוטרים מתוך הארבעה.
"ילדים, אני מבשרת לכם בצער רב כי במהלך החופש מצאו אצלנו בבית הספר סמים"
כולם התחילו לדבר ולהתלחשש ונהיה הרבה רעש.
"שקט" היא ניסתה להשתיק את כולם "אמרתי שקט! נמצא איתנו כאן רב פקד יוסף בן-אור שיספר לכם את כל מה שהולך לקרות מהיום" היא אמרה ואל המיקרופון ניגש שוטר בסביבות גיל ה40, כחכח בגרונו והחל לדבר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
There is no end- בלוג סיפורים